צה"ל

קצינים משחזרים את קרב כוח צביקה, שבו כוח קטן ובלתי מוכן עצר עשרות טנקים סוריים בעזרת טנקים בודדים ולוחמי המוצבים.

גולדה מאיר מודיעה כי מצרים וסוריה פתחו במתקפה בסיני וברמת הגולן, מדגישה שצה״ל בולם את האויב וקוראת לציבור לביטחון, אחדות ועמידה איתנה.

חיים הרצוג מזהיר מפני השוואה אוטומטית למלחמות קודמות ומסביר שמוקדם להעריך את אופי המלחמה, משכה וקושיה לפני שעיקר כוחות האויב נכנסו למערכה.

משה דיין מתאר קרבות קשים בשתי החזיתות מול צבאות חזקים ועדיפים במספר, מכיר באבדות ובהישגים הראשוניים של האויב אך מביע ביטחון בניצחון ישראל.

הכתבה משחזרת את מתקפת הנגד הכושלת ב־8 באוקטובר בחזית הדרום ומצביעה על אופטימיות שגויה, מודיעין לקוי, הפתעת טילי הנ״ט, פיצול כוחות ומחלוקות פיקודיות.

הרמטכ״ל דוד אלעזר מתאר את הבלימה הראשונית מול מצרים וסוריה, את הצטרפות המילואים ואת המעבר להתקפות נגד, ומשיב בזהירות לשאלות על אבדות, שבויים והמשך המערכה.

הכוחות בסיני מסתגלים ללחימה איטית ושוחקת של כיתור ולחץ על הכיסים המצריים, תוך שילוב שריון, ארטילריה וחיל האוויר ובמטרה לצמצם אבדות.

כוח צנחנים ושריון מנסה להגיע למעוז בודפשט המבודד ולהעביר אספקה, אך הפגזה מצרית כבדה מונעת חדירה ישירה ומחייבת פעולה משוריינת.

משה דיין מסביר שהמעבר מערבה לתעלת סואץ נועד לפגוע בעורף הצבא המצרי, במפקדות, בטילים, בארטילריה ובקווי האספקה שלו.

אזרחים וארגונים מצטרפים למאמץ המלחמתי באמצעות רכישת איגרות מלווה מרצון והתחייבויות לגיוס סכומים גדולים עבור המדינה.

חיילי צה״ל עוצרים בכפר סורי נטוש בדרכם לדמשק, בעוד ארטילריה סורית יורה מרחוק והדיווח מדגיש את המחיר האנושי של הכפרים הנטושים.

משה דיין מתאר מלחמה קשה וממושכת, מתייחס לאבדות ולמשפחות השכולות ומעריך את המצב הצבאי והמדיני בשתי החזיתות.

פאנל פרשנים בוחן את מצב הלחימה, את הפגיעה הקשה בשריון הסורי, את הפעילות בשתי החזיתות ואת המשמעויות המדיניות של המשך המלחמה.

קו החזית הקודם ברמת הגולן הופך לעורף שקט יחסית, בעוד הקרב על החרמון נמשך והכפרים הדרוזיים מנסים לחזור לשגרה.

הרמטכ״ל מבקר בסיני ומדווח שהיוזמה עוברת לידי צה״ל, שהקרבות מתנהלים בתנאים הרצויים ושחזית הצפון יציבה יחסית.

הציבור והחיילים צמודים לשידורי הרדיו ולחדשות הקרבות, כדי לעקוב אחר מצב החזיתות והפעילות האווירית.

יחידת שריון ותיקה של מילואים מתארת קרבות קשים בחושניה והשמדת עשרות טנקים סוריים ועיראקיים תוך גילויי הקרבה.

המוצב הצפוני בקו התעלה, המוקף ים וביצות, עומד בהפגזות ובהתקפות קומנדו מצריות עד שכוח צה״ל פורץ אליו ומסיר את המצור.

כוחות צה״ל חוצים את התעלה ונעים באזור החקלאי הפורה שבגדה המערבית, שבו הנוף הפסטורלי משתלב בקרבות, הרס ופינוי אוכלוסייה.

משאל רחוב מציג עמדות מנוגדות כלפי הפסקת האש: תקווה לחיסכון בחיי אדם ולשלום לצד חשש שהאויב ינצל אותה להתחמשות מחדש.

חיילים בחזית מביעים דעות חלוקות על הפסקת האש: חלקם מבקשים לסיים את הלחימה והאבדות, ואחרים רוצים להכריע את האויב.

הרב שלמה גורן מחזיר ספר תורה למוצב החרמון, מקיים תפילה וריקודים ומציג את המעשה כסמל לחזרת ישראל להר.

חיילים מארגנים בידור, בדיחות, מכירות פומביות ואף חתונה מאולתרת כדי לשמור על המורל בתקופת ההמתנה בחזית.

כוחות צה״ל מציגים טילים, מכ״ם ותותחי נ״מ מצריים שננטשו ממערב לתעלה וחלקם הוכנסו לשימוש ישראלי.

לאחר שהגשר על תעלת סואץ שימש את השריון, הוא הופך נתיב למערך הלוגיסטי המביא מזון טרי, דואר, תשמישי קדושה ורווחה לחיילים.

מסוקים מספקים ציוד למוצבי החרמון המרוחקים, והחיילים משלבים עבודה, בידור ושגרת מוצב תוך תהייה אם המלחמה אכן הסתיימה.

יחידות סיור סורקות מערכים מצריים נטושים, אוספות נשק וציוד ולוכדות חיילים מצרים המנסים לחמוק בחזרה לכוחותיהם.

הכתבה סוקרת את ציר החדירה הסורי בדרום רמת הגולן ואת קרב הבלימה הראשון שבו השריון הישראלי עצר את ההתקדמות והחל בהדיפה.

הרמטכ״ל דוד אלעזר מסביר את המגעים הראשונים עם מצרים, את אספקת הארמיה השלישית ואת הצורך לדון בהפסקת האש ובשחרור שבויים.

השקט בבית חולים השדה מאפשר לרופאים ולחיילים לנוח, לכתוב הביתה ולאמץ בעלי חיים, כסימן מוחשי להשפעת הפסקת האש.

הכתבה משווה בין העוני הקשה של הפלאחים המצרים באזור התעלה לבין כמויות המזון והציוד העצומות שצבא מצרים השאיר מאחור.

צוות ספינת טילים יוצא למשימת לילה ארוכת טווח, תוך סקירת הקרבות הימיים שהבטיחו את חופי ישראל ואת נתיבי הסחר.

הכוחות ממערב לתעלה מתבססים בשטח, ממשיכים באימונים ובסיורים ושומרים על כוננות, בעוד השעמום והגעגועים לחופשה גוברים.

ישראל ומצרים חותמות בקילומטר ה־101 על הסכם הפרדת הכוחות, בתיווך ארצות הברית ובנוכחות כוחות האו״ם.

חמישה חודשים לאחר המלחמה נמשכת הכוננות הגבוהה ברמת הגולן, על רקע שיקום חיל האוויר הסורי ומתיחות מחודשת לאורך הקו.

חברי קיבוץ בית השיטה מספרים על הגיוס הפתאומי, קליטת מפונים והמחיר האנושי הכבד שגבתה המלחמה מן הקהילה.