הרמטכ"ל על המגעים בין ישראל למצרים
29 באוקטובר 1973 · עורף
after_017
27:58 אורך4 פנים15 מוזכרים70 רגעים
על הכתבה
הרמטכ״ל דוד אלעזר מסביר את המגעים הראשונים עם מצרים, את אספקת הארמיה השלישית ואת הצורך לדון בהפסקת האש ובשחרור שבויים.
רא"ל דוד אלעזר מתראיין על מלחמת יום הכיפורים והמגעים הנרקמים בין ישראל למצרים, על הלקחים והתובנות, וזוקף את הניצחון של ישראל לזכות איכות הלוחמים בכל החילות. הגשה: רון בן ישי, נחמן שי. מתוך "מוקד"
מפת הכתבה
מי נראה במסך ומתי נאמר כל שם, לאורך 27:58 של הכתבה. לחיצה על כל קטע פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. ירוק: נראה במסך; כחול: נאמר בתמליל.
דוד אלעזר דדו
נחמן שי
מי זה?
מי זה?צה"לרמת הגולןתעלת סואץדוד אלעזרמועצת הביטחון של האו״םאלעזרבמועצת הביטחוןאנואר סאדאת0:0027:58
מי מופיע בכתבה
מוזכרים בכתבה
אנשים שמוזכרים
גופים ויחידות
רגעים
לחיצה על שעון פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. מתחת לכל משפט: מי נראה במסך ומה נאמר באותו רגע.
0:00
אדוני הרמטכ"ל, הלילה נערכה פגישה ראשונה בין קצינים מצריים לקצינים ישראליים. על פי אילו עקרונות נערכה פגישה ראשונה זאת למשא ומתן ישיר בין ישראלים למצרים?
0:15
זה יהיה עוד מוקדם לקרוא לפגישה הזאת משא ומתן ישיר, אם כי זהו סימן טוב, שנוצר מגע בינינו לבין המצרים, כי שנים רבות רצינו שיהיה מגע ויהיה משא ומתן ישיר. אבל הפגישה של הלילה היא ביסודה פגישה טכנית. אנחנו נאלצנו להסכים, ונכפתה עלינו השיירה של הסיוע והאספקה לארמייה השלישית. והפגישה הזאת ביסודה עסקה בתיאום טכני של מתן האספקה החד-פעמית הזאת לארמייה השלישית.
1:00
היו שם גם דיבורים על הפסקת האש, ועוד נראה במשך הזמן האם נתקדם במישור הזה של המגע. האם אתה סבור, הרמטכ"ל, שיהיו עוד פגישות כאלה?
1:10
האם אתה סבור, הרמטכ"ל, שיהיו עוד פגישות כאלה? ובתוך כך, האם או אילו תוצאות עתידות לצמוח כתוצאה מהמשך הפגישות?
1:19
כרגע קיימת הפסקת אש, אם כי לא מושלמת, כי המצרים גם היום פה ושם פתחו באש, אבל כרגע קיימת הפסקת אש ללא הסכם הפסקת אש. יש אי אלה דברים שהם קשורים בהפסקת אש. יש דברים שבלעדיהם לא יכולה להיות הפסקת אש, כמו למשל שחרור שבויים או דברים דומים. כך שאני מעריך שעוד יהיו מגעים בהקשר להפסקת אש, בהקשר לתנאים של הפסקת האש, ויכול להיות שפגישות כאלה עוד תתקיימנה. האם המצרים קיבלו היום את האספקה שהובטחה להם?
1:57
האם המצרים קיבלו היום את האספקה שהובטחה להם?
2:00
הם מקבלים. זה תהליך ארוך, גם משום שעוד יורים בשטח, גם משום שהמעבר קשה והמעבר הוא באורחות קטנות של כלי רכב. אבל הם מקבלים את האספקה שהובטחה להם.
2:17
אולי תוכל, הרמטכ"ל, להעריך בשעה זו את המצב הצבאי כפי שהוא נראה בשתי החזיתות, בחזית הצפון ובחזית הדרום?
2:25
המצב, כפי שאנחנו ערוכים בו כרגע בעמדות הפסקת האש החדשה, הוא מצב חדש, הוא שונה משהיה לפני תחילתה של המלחמה הזאת. אנחנו נמצאים בקווים שונים מאלה שבהם התחילה המלחמה. אנחנו ודאי נמצאים גם בקווים הרבה שונים מאלה שהאויב התכוון להגיע אליהם במלחמה הזאת. אם נתייחס לכל גזרה לחוד, בחזית הסורית אנחנו פשוט יושבים בחלק נוסף
3:03
בחזית הסורית אנחנו פשוט יושבים בחלק נוסף ממה שישבנו עד הפסקת האש הקודמת. כלומר, הצלחנו לחזור לקווי הפסקת האש,
3:11
כלומר, הצלחנו לחזור לקווי הפסקת האש, ובשני מקומות הצלחנו להרחיב את האחיזה שלנו. לאורך ציר קוניטרה-דמשק אנחנו יושבים במרחב נוסף, שהוא אגב מרחב נוח להגנה, שהוא נצמד לתוואים קרקעיים טובים. ובחרמון הרחבנו את השליטה שלנו, אנחנו יושבים לא רק במוצב הקודם שהיה לנו, נכבש וחזר לידינו, אלא גם במה שהיה מוצב סורי של החרמון ובעוד תוואים נוספים. האם לצבא הסורי יש פוטנציאל לתקוף בזמן הקרוב או נגיד תוך שישה חודשים? קודם כול, אני רוצה לקבוע עובדתית שהצבא הסורי סבל אבדות כבדות
3:56
שהצבא הסורי סבל אבדות כבדות ולפי הערכתי איבד למעלה ממחצית כוח הטנקים שלו, כלומר למעלה מ-1,000 טנקים. הוא איבד כ-80% מחיל האוויר שלו. כלומר... לא, זה לא 80%, נשארו לו כ-80 מטוס מתוך ה-300 שהיו. כלומר, הוא איבד יותר משני שליש מכוחו האווירי. והוא סבל אבדות, סבל פגיעות בכל התשתית הצבאית. כך שמה שנשאר לצבא הסורי זה איננו כוח התקפי שיכול להגיע להישגים דומים לאלה שהוא הגיע אליהם בהתחלת המלחמה הזאת.
4:41
שיכול להגיע להישגים דומים לאלה שהוא הגיע אליהם בהתחלת המלחמה הזאת. גם לא בסיוע רכבת אוויר? -וכפי שראינו גם בראשיתה של המלחמה,
4:43
גם לא בסיוע רכבת אוויר? -וכפי שראינו גם בראשיתה של המלחמה,
4:45
גם לא בסיוע רכבת אוויר? -וכפי שראינו גם בראשיתה של המלחמה, כלומר כשהוא היה בעוצמה המלאה, זה לא הספיק לו כדי להגיע להישגים. גם לא בסיוע של רכבת אוויר סובייטית?
4:54
גם לא בסיוע של רכבת אוויר סובייטית? רכבת אוויר סובייטית הייתה מאוד משמעותית.
4:57
רכבת אוויר סובייטית הייתה מאוד משמעותית. לולא הרכבת הסובייטית, הצבא הסורי היה מתמוטט כליל. וזה מה שאפשר לו איכשהו לקיים את מה שאמרתי שנותר. חזית הדרום.
5:11
חזית הדרום. ואשר לחזית הדרום, גם שם הקו הוא שונה. הוא שונה בכך שאנחנו נמצאים מעבר לתעלה ואנחנו נמצאים בתוך שטחה של מצרים.
5:20
הוא שונה בכך שאנחנו נמצאים מעבר לתעלה ואנחנו נמצאים בתוך שטחה של מצרים. הוא שונה בכך שהדיוויזיות של הארמייה השלישית, שהיוו את ראש הגשר הדרומי, הן מכותרות לחלוטין. והוא גם שונה בכך שהארמייה השנייה תפסה את ראש הגשר הצפוני ואנחנו, עד גמר המלחמה, לא הספקנו להשתלט על האזור הזה.
5:49
כלומר, יש שוני בקו הפסקת האש שבינינו לבין מצרים היום. הוא שונה בכך שהמצרים השיגו הישג מסוים, הוא שונה בכך שאנחנו השגנו הישגים נוספים לאלה שהיו לנו. הייתי אומר שבסופו של דבר, אנחנו הצלחנו לשמור על עמדת כוח בקו הפסקת אש נגד מצרים. אני מצטער שהפסקנו בעיצומה של המתקפה, כי כאשר נכפתה עלינו הפסקת האש אנחנו היינו בעיצומה של מתקפה, הצבא המצרי היה בחלקו בנסיגה
6:34
הצבא המצרי היה בחלקו בנסיגה ובחלקו במערכים לא חזקים כנגד מקומות המתקפה שלנו, ואני סבור שההישג שהשגנו הוא הישג משמעותי, הוא מקנה לנו עמדת כוח צבאית, אבל הוא הופסק. יכולנו להגיע להישג יותר גדול. כלומר, לא הגענו לידי הכרעה?
6:55
כלומר, לא הגענו לידי הכרעה?
6:57
אפשר לומר שלא הצלחנו להגיע לידי הכרעה מוחלטת כפי שהגענו במלחמת ששת הימים. אני, אגב, אינני מייחס את זה לאורך הימים. אני מייחס זאת למצב הפוליטי. כלומר, היה לאויב, למצרים ולסוריה, היה המצב האידיאלי, שכל זמן שמצבם הצבאי הוא טוב, אין סכנה לא רק להחלטה השלילית במועצת הביטחון, אין בכלל סכנה שיכנסו אותה. והיה להם הביטחון שברגע שמצבם יורע, אפשר יהיה להגיע להחלטת הפסקת האש. כלומר, אני מעריך שהיום בו נכפתה עלינו הפסקת האש
7:42
כלומר, אני מעריך שהיום בו נכפתה עלינו הפסקת האש הוא תוצאה של מצבם הגרוע של המצרים, הוא תוצאה של בקשתם להפסיק מייד את האש כי הם הרגישו שמצבם הולך ומחמיר.
7:51
הוא תוצאה של בקשתם להפסיק מייד את האש כי הם הרגישו שמצבם הולך ומחמיר. לו זה קרה יום קודם או יומיים קודם, היו מפסיקים אותנו יום או יומיים קודם. הרמטכ"ל, אתה אומר שאין פה הכרעה מוחלטת,
8:05
הרמטכ"ל, אתה אומר שאין פה הכרעה מוחלטת, אבל האם במצב הנוכחי כפי שתיארת אותו אתה רואה משום סיום המלחמה?
8:13
אני יכול לומר בוודאות שהמערכה עד כה הסתיימה ואנחנו נמצאים בשלב מסוים. אני אינני יכול לומר בוודאות שהמלחמה הסתיימה. אני חושב שהמערכה הסתיימה בשלב זה בזכות ההצלחה הצבאית שלנו. ואם לנתח מנקודת ראות צבאית בלבד, ואני אומר, נקודת ראות צבאית בלבד, אני חושב שההצלחה הצבאית שלנו היא גדולה מאוד הפעם, כי המלחמה הזאת הייתה יותר קשה ממלחמת ששת הימים, היא פרצה בצורה שונה,
8:58
לנו לא הייתה האפשרות ליזום כפי שהיה לנו ב"ששת הימים". אנחנו התחלנו אותה בתנאים הקשים של בלימה, הגנה, מעבר להתקפת נגד, ורק לאחר זאת פיתוח מתקפה שלמה. כך שהייתה זאת מלחמה יותר קשה. ואם לראות אותה, על כל השלבים שלה, המצב שהגענו אליו, שהוא כל כך שונה מכוונתם של האויבים שפתחו במלחמה הזאת, והבקשה שלהם להפסיק את האש, הם מצביעים על הצלחה צבאית שמקנה לנו עכשיו עמדת כוח. מרכיב חשוב בהגדרה של הצלחה או אי-הצלחה זה המחיר.
9:44
לכן אמרתי והדגשתי, "אם אני מדבר מנקודת ראות צבאית בלבד". כלומר, לו הייתי רק תאורטיקן צבאי, הייתי אומר זאת עם הערכה מפוארת. אבל אני כמובן אינני עוסק רק בתאוריה צבאית. ואני מצטער על כל מלחמה, כי אני יודע שיש אבדות, ולנו היו אבדות במלחמה הזאת. והצער על אבדות, על ההכרח להילחם, על ההכרח לאבד אנשים, הוא דומיננטי, הוא זה שאיננו נותן לנו להתפאר בניצחון ולשמוח על ניצחון. אבל אנחנו חייבים לדעת שעם כל הקושי שעבר עלינו, עם כל הצער,
10:29
אבל אנחנו חייבים לדעת שעם כל הקושי שעבר עלינו, עם כל הצער, עם כל העומס שנשאנו בו, אנחנו חייבים לדעת שהשגנו הישג צבאי המקנה לממשלת ישראל לגשת למשא ומתן מתוך עמדת כוח צבאית ולא מתוך עמדת נחיתות.
10:47
ולא מתוך עמדת נחיתות. אתה ציינת, הרמטכ"ל, כי המלחמה הזאת לא באה עלינו בדרך שציפינו לה. ממה הופתענו בסופו של דבר? מן העיתוי של המלחמה הזאת, מן ההיקף שלה, או מן האופן שבו ניהלו אותה הסורים והמצרים?
11:02
למרות שהייתה לנו התרעה קצרה מדי והייתה לנו התרעה בלתי מספקת, אבל אנחנו... -האם כשאתה אומר "בלתי מספקת",
11:12
אבל אנחנו... -האם כשאתה אומר "בלתי מספקת", כוונתך בלתי מספקת מצד המודיעין שלנו?
11:17
התרעה היא... -כי הרי המצרים לא חייבים להודיע לנו מראש.
11:19
התרעה היא... -כי הרי המצרים לא חייבים להודיע לנו מראש. התרעה היא בעיקרה פונקציה מודיעינית,
11:22
התרעה היא בעיקרה פונקציה מודיעינית, גם של ידיעות וגם של הערכה. אבל אני רוצה לומר שאנחנו אף פעם לא תלינו את ביטחונה של ישראל רק בהתרעה, אף פעם לא אמרנו שאנחנו חייבים לקבל הודעה מוקדמת שתהיה מלחמה ואם לא, לא נוכל לעמוד. ולצה"ל הייתה תמיד הקונספציה. אנחנו חייבים להחזיק צבא סדיר, ובעיקרו שריון סדיר וחיל אוויר סדיר, מספיק חזקים כדי שהם יוכלו למנוע מאיתנו קטסטרופה
12:07
מספיק חזקים כדי שהם יוכלו למנוע מאיתנו קטסטרופה אם האויב תוקף אותנו בלי התרעה מספקת. זו איננה תזה שנולדה אחרי המלחמה הזאת. אנחנו טיפחנו אותה במשך שנים. ממתי התחלנו לטפח אותה? מאותו יום שהייתה הפסקת האש הקודמת. זה היה באוגוסט 1970. מאז היו הרבה מאוד איומים. סאדאת הודיע שהוא יתקוף כעבור חודש, והוא הודיע שהוא הותקף כעבור שלושה חודשים, והוא הודיע שהוא התכוון עד סוף 71', והוא הודיע שהוא יתקוף עד סוף 72', והוא הודיע שהוא יתקוף בהתחלת 73', והייתה לנו התרעה על מלחמה באמצע 73', בחודש יוני. היו לנו הרבה מאד התרעות.
12:52
היו לנו הרבה מאד התרעות. הצבא המצרי במשך השנים האלה היה כולו ערוך על הקו. הצבא הסורי היה כולו ערוך בקו הפסקת האש. זה איננו דומה למצב של 67', כאשר ידענו: הצבא המצרי במצריים, אם הוא נכנס לסיני אנחנו מגייסים מילואים. הצבא היה ערוך כל הזמן. הצבא המצרי והסורי, הם היו ערוכים כל הזמן בקווי הפסקת האש. ואנחנו ידענו שאי אפשר להחזיק כל הזמן את כל צה"ל, על כל המילואים שלו, ערוכים מולו. לכן בנינו את הקונספציה שיהיה לנו צבא סדיר חזק, שיהיה לנו חיל אוויר חזק.
13:37
שיהיה לנו חיל אוויר חזק. והיה ותהיה התרעה מספקת ונדע בעוד מועד, נספיק לגייס מילואים. ויהיה ולא נדע בעוד מועד, אנחנו עם הצבא הסדיר ועם חיל האוויר נבלום, תוך כדי הבלימה נגייס מילואים, נצא להתקפת נגד ונכריע. זה מה שקרה לנו. הרמטכ"ל, נדמה לי שיש הבנה כללית,
14:02
הרמטכ"ל, נדמה לי שיש הבנה כללית, אולי לא הסכמה כללית אבל לפחות הבנה כללית מדוע לא יצאנו למלחמת מנע. אבל מדוע בכל זאת לא נערך גיוס מילואים לפני ערב יום הכיפורים?
14:14
זה מה שאמרתי, ההתרעה הקצרה. אנחנו התחלנו בגיוס המילואים לפני הפתיחה באש. כלומר, לא הייתה לנו הפתעה שיורים ואנחנו לא יודעים שהולכת להיות מלחמה. התחלנו לגייס מילואים, אבל זמן קצר מדי לפני הפתיחה באש. גיוס מילואים זאת... זאת החלטה מורכבת. אנחנו לא פעם שקלנו שלא כדאי לגייס מילואים, שמא על ידי גיוס מילואים אנחנו נגרום לידי הידרדרות. לא פעם לא גייסנו מילואים משום שהייתה לנו הערכה מודיעינית
14:59
שעם כל הסימנים, זו איננה מלחמה. גם הפעם היו הערכות שונות, היו ידיעות שונות, הן לא הביאו אותנו לידי החלטה לגייס מילואים. החלטנו שהכוננות של הצבא הסדיר צריכה להספיק. כשאתה אומר "החלטנו",
15:18
כשאתה אומר "החלטנו", אתה מדבר על המטכ"ל, המטכ"ל ושר הביטחון או המטכ"ל והממשלה?
15:26
ההערכות המודיעיניות תמיד מובאות גם לדרג המדיני, כמובן עם המלצת המטה הכללי. היו במהלך המלחמה הזאת שינויים בפיקוד בצה"ל, ברמות הבכירות. מה היה שורש השינויים הללו ומדוע הם נעשו?
15:44
אתה מאוד לא מדייק. לא היו שינויים בפיקוד תוך כדי המלחמה. היו הרבה מאוד שינויים בפיקוד לפני המלחמה הזאת. ואני שמח מאוד שהיו. טוב שהם היו לפני המלחמה. אנחנו, למשל, נכנסנו למלחמה הזאת עם נבחרת של מפקדי חטיבות חדשים וצעירים, שהיו עוד מפקדי גדודים במלחמת ששת הימים, והתברכנו בכל השכבה הזאת. במלחמה הזאת לא היה לנו מקרה אחד של הדחה, ובכל המלחמות הקודמות זה קרה, כי לפעמים אתה נכנס למלחמה ולא בדיוק האיש הנכון במקום הנכון. הפעם... -ומה בדבר הדחות דה-פקטו?
16:29
הפעם... -ומה בדבר הדחות דה-פקטו? לא היו לנו לא הדחות דה-יורה ולא הדחות דה-פקטו. מה שכן היה הפעם, וזה דבר מקובל במלחמה, שמגייסים הרבה "סוסי מלחמה" ותיקים, שהם באים ומתייצבים במפקדה והם עוזרים ויש עוד זוג אוזניים ועוד זוג עיניים ואפשר לשמוע מניסיונם. אבל לא היה לנו מקרה שהיינו צריכים להדיח את אחד המפקדים ולהביא מישהו מהמפקדים הקודמים להחליף אותם בתפקידם. כך שאני סבור שחילופי הפיקוד, שלא היו מכוונים בדיוק למלחמה הזאת אבל הם בוצעו לפני המלחמה, הייתה בהם ברכה רבה.
17:13
בחזית הסורית לא נתקלנו באויב שחרג מן המוכר לנו, מה שלא קרה בחזית הדרום, שם המצרים גילו כושר לחימה טוב מן המצופה.
17:19
שם המצרים גילו כושר לחימה טוב מן המצופה. האם תוכל לנתח את התופעה?
17:25
אני לא הייתי מבחין בין שתי החזיתות. בשתי החזיתות קרה אותו הדבר. הם היו שונים מאשר במלחמת ששת הימים, ואני מייחס זאת קודם כול לעובדה האחת, לכמות העצומה של אמצעי לחימה. שאגב, ידענו שיש כמות עצומה של אמצעי לחימה, אני בעצמי לא פעם אמרתי לפני המלחמה הזאת שיחסי הכוחות הכמותיים הולכים ומשתנים לרעתנו אבל אני סבור שאיכות הלוחמים שלנו תוכל לסגור את הפער.
18:10
אבל אני סבור שאיכות הלוחמים שלנו תוכל לסגור את הפער. הכמות הפכה לאיכות במידה מסוימת. וכאשר הכמות הגדולה הזאת של אמצעי לחימה משוכללים באה לידי ביטוי, אנחנו עמדנו בפני אויב שצריך היה להתמודד איתו ברצינות. אבל אני שואל במישור האיכותי דווקא... -במישור האיכותי יש לי עוד דבר.
18:31
אבל אני שואל במישור האיכותי דווקא... -במישור האיכותי יש לי עוד דבר.
18:34
אבל אני שואל במישור האיכותי דווקא... -במישור האיכותי יש לי עוד דבר. הם פתחו את המלחמה במתקפה מתוכננת. ואתה לוקח את העידוד המוראלי שתמיד ישנו לכוח התוקף, והם הרגישו את עצמם תוקפים ומצליחים בשלב הראשון, אתה מקבל אויב יותר טוב משהיה בששת הימים. אבל לאחר שהוא נבלם גם בחזית הסורית וגם בחזית המצרית, לאחר שאנחנו פתחנו במתקפה, באו לידי ביטוי יחסי הכוחות האמיתיים בינינו לבינם. ולאחר זאת הצלחנו. לכן אני חייב לומר ששני הצבאות לחמו יותר טוב מאשר במלחמה הקודמת
19:19
אבל הפער האיכותי בין הכוחות שלנו לבינם עדיין היה הגורם אשר הכריע במרבית הקרבות. מה היה לדעתך המהלך או מה היו המהלכים שסימנו את המפנה במלחמה הזו?
19:30
מה היה לדעתך המהלך או מה היו המהלכים שסימנו את המפנה במלחמה הזו?
19:38
המהלכים שסימנו את המפנה הם בעצם שלבי הלחימה. השלב הראשון היה שלב ההגנה והבלימה, והוא היה השלב הקשה ביותר, כי זה השלב שבו זרמו כוחות עצומים מול כוחות הבלימה שהיו צריכים לעצור אותם. המעבר הראשון היה או ההכרעה הראשונה הייתה באותו רגע שהצלחנו לבלום את הכוחות האלה והם נבלמו גם ברמת הגולן וגם בתעלה. כלומר, הם הגיעו לנקודה מסוימת שלא הייתה להם יותר תנופת ההתקפה.
20:23
כלומר, הם הגיעו לנקודה מסוימת שלא הייתה להם יותר תנופת ההתקפה. אז צריך היה להחליט איפה ומתי עוברים להתקפת נגד. אנחנו לא עברנו להתקפת נגד בו זמנית בשתי החזיתות. עבדנו בשיטה של ריכוז מאמץ. בכלל, הקרבות האלה אינם מקריים, שזה יוצא כך או יוצא אחרת. הייתה פה תפיסה אסטרטגית ואופרטיבית שהתגשמה. כלומר, לאחר הבלימה הראשונית, פתחנו בהתקפת נגד ברמת הגולן והבאנו את האויב עד קו הפסקת האש. בשלב הזה הייתה אחת ההכרעות הגדולות, האם להעביר את נקודת הכובד לחזית המצרית או להמשיך ולתקוף ברמה,
21:08
האם להעביר את נקודת הכובד לחזית המצרית או להמשיך ולתקוף ברמה, להוסיף עוד הישג מעבר לקו הפסקת האש לפני שנעביר את נקודת הכובד לחזית המצרית. זו הייתה אחת ההכרעות. אני חושב, הכרעה חשובה וחיובית. תקפנו קודם ברמת הגולן, השגנו הישג נוסף, העברנו את נקודת הכובד לדרום. בדרום הייתה לנו דילמה והיו גם חילוקי דעות מקצועיים מהו המועד הנכון למתקפה, מתי לצלוח. אני סבור שמצאנו את המועד הנכון. כלומר, לא הקדמנו מדי.
21:53
גם לא איחרנו. -וגם לא איחרנו. בהחלט לא הקדמנו מדי ולא איחרנו מדי. לא הקדמנו, כי לו תקפנו קודם, היינו תוקפים את המערך המצרי בעוד עתודות השריון שלו נמצאות ממערב לתעלה. דיוויזיה 4 משוריינת, דיוויזיה 21 משוריינת, דיוויזיה 23 ממוכנת, כל אלה עדיין היו בצד המערבי של התעלה. לו צלחנו לפני ההתקפה שלהם, היינו צולחים ומתמודדים איתם בגדה המערבית. במקום זה החלטנו להמתין להם.
22:38
במקום זה החלטנו להמתין להם. הערכנו שתהיה התקפה מצרית ולא טעינו. ואומנם באה ההתקפה המצרית. דיוויזיה 21 ודיוויזיה 23 ודיוויזיה 4, אם כי לא בשלמותה, עברו את התעלה, יצאו להתקפה. וזאת אותה ההתקפה הגדולה אשר נשברה כאשר הם סובלים אבדות כבדות מאוד. הם הודו ב-100 טנקים, באבדות של 100 טנקים. אני מעריך שזה סדר גודל שבין 200 ל-300. כלומר, גם הוצאנו את עתודת השריון הנה, גם העתודות האלה נשחקו בקרב וסבלו אבדות, כך שהתנאים למתקפת נגד היו הרבה יותר טובים.
23:23
כך שהתנאים למתקפת נגד היו הרבה יותר טובים. ותקפנו כאשר הגדה המערבית הרבה יותר חלשה ומאפשרת ניצול הצלחה ופיתוח מתקפה. הרמטכ"ל, בין ההכרעות שהיו לך במלחמה הזו,
23:34
הרמטכ"ל, בין ההכרעות שהיו לך במלחמה הזו, מה היו ההכרעה או ההכרעות האישיות הקשות ביותר? יש הרבה הכרעות קשות. במלחמה צריך לקחת החלטות שאתה יודע שהן החלטות גורליות. אתה יודע שאנשים יוצאים לקרב, אתה יודע שחיי אדם מותנים בטיב ההחלטה. והכרעות הן קשות. הן לאו דווקא ההכרעות האסטרטגיות הגדולות, לפעמים אלה החלטות קטנות והן החלטות קשות, ויש הרבה כאלה והיו הרבה כאלה במלחמה הזאת.
24:19
אני סבור שעמדנו בהכרעות העיקריות. כלומר, כשאני היום מסכם לעצמי את התפיסה האופרטיבית לפיה המטה הכללי ניהל את המלחמה הזאת ואת אותן ההכרעות, כמה הכרעות עיקריות כמו מועד צליחה, מועד התקפת נגד, הובאו להחלטת הדרג המדיני, ואני סבור שנתנו את ההמלצות הנכונות, ואני יכול היום, במבט לאחור, לראות את השלמות של ניהול המערכה. אני חושב שהתנהלה נכון. אני חושב שגם ההכרעות הגדולות הקרדינליות בניהול המלחמה הזאת
25:04
וגם ההכרעות הקטנות היו נכונות. אין זה אומר שכל קרב מצליח, אין זה אומר שכל מהלך מצליח, ומלחמה כמובן מורכבת מהרבה מאוד מהלכים כאלה או אחרים. אבל ביסודו של דבר אני חושב שצה"ל התאושש מהר מאוד משלב הבלימה והצליח לפתח את עוצמתו במתקפה.
25:29
הרמטכ"ל, דומה שניסינו במקרים רבים לחזור ב-73' על מה שעשינו ב-67', במיוחד במה שנוגע לשריון וחיל האוויר, ובגלל זה לא הכול היה מוצלח.
25:43
אני חושב שצה"ל היה מוכן למלחמה הזאת. אני לא אומר שאין לקחים. מכל תרגיל שאנחנו עושים יש לנו לקחים, ודאי שמהמלחמה הזאת ישנם כמה לקחים ולמדנו כמה דברים. אבל ביסודו של דבר, המלחמה הזאת, צורתה, אופייה, מהלכי האויב, לא הפתיעו אותנו וצה"ל היה מוכן למלחמה הזאת. הוא היה מוכן מבחינת בניין הכוח. העובדה שבנינו חיל אוויר חזק, שונה לחלוטין מחיל האוויר שהיה לפני שש שנים, ב-67', העובדה שהייתה לו טקטיקה שונה, העובדה שהוא התמודד עם טילי קרקע-אוויר,
26:28
העובדה שהוא התמודד עם טילי קרקע-אוויר, והוא התמודד איתם בכמה מקומות בהצלחה, העובדה שפעלנו אחרת נגד חילות האוויר של האויב, כל אלה מעידים שבניין הכוח היה נכון למלחמה הזאת. והחילות, אני אציין בראש ובראשונה את שני החילות העיקריים, שזה חיל האוויר והשריון, אבל לא רק שני החילות האלה, גם הארטילריה וחיל הרגלים והחילות המסייעים והמשרתים, וחיל הים שהפתיע אותנו לטובה במלחמה הזאת, הגיע לשליטה טובה גם בים התיכון וגם בים סוף, כל אלה לחמו את המלחמה הזאת לפי הצרכים של המלחמה.
27:13
כל אלה לחמו את המלחמה הזאת לפי הצרכים של המלחמה. ואם אתה שואל אותי מה בעצם הגורם העיקרי לניצחון של צה"ל במלחמה הזאת, זוהי איכותם של הלוחמים. כי בכל הגזרות ובכל החילות הלוחמים גילו כושר לחימה בלתי רגיל, ביכולת המקצועית, בהתמסרות, בהקרבה. בזכותם של הנופלים ושל הפצועים ושל אלה אשר משכו עד היום האחרון, הגענו למה שהגענו.
27:55
רב-אלוף אלעזר, אני מודה לך מאוד, ערב טוב.
27:57
רב-אלוף אלעזר, אני מודה לך מאוד, ערב טוב.