סואץ

אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתאר את המלחמה כקשה ביותר שחווה, מסביר את יתרון המסות והנשק של מצרים, ומביע ביטחון שהבלימה תתחלף בהתקפה.

הדיווח מתאר את הגיוס הפתאומי בירושלים ביום הכיפורים: אנשים נקראים מבתי הכנסת ומבתיהם, עולים על כלי רכב מאולתרים וממהרים ליחידותיהם, לעיתים עדיין בטלית ובנעלי בית.

גולדה מאיר מודיעה כי מצרים וסוריה פתחו במתקפה בסיני וברמת הגולן, מדגישה שצה״ל בולם את האויב וקוראת לציבור לביטחון, אחדות ועמידה איתנה.

משה דיין מתאר קרבות קשים בשתי החזיתות מול צבאות חזקים ועדיפים במספר, מכיר באבדות ובהישגים הראשוניים של האויב אך מביע ביטחון בניצחון ישראל.

הכתבה משחזרת את מתקפת הנגד הכושלת ב־8 באוקטובר בחזית הדרום ומצביעה על אופטימיות שגויה, מודיעין לקוי, הפתעת טילי הנ״ט, פיצול כוחות ומחלוקות פיקודיות.

הרמטכ״ל דוד אלעזר מתאר את הבלימה הראשונית מול מצרים וסוריה, את הצטרפות המילואים ואת המעבר להתקפות נגד, ומשיב בזהירות לשאלות על אבדות, שבויים והמשך המערכה.

למרות ירי קטיושות בודד מבסיסים בלבנון, גבול הצפון נותר שקט יחסית, היישובים ממשיכים בשגרה ואף קבוצת תיירים מבקרת בראש הנקרה.

כוחות שריון ישראליים מתקדמים לעבר מתחם מצרי גדול ממזרח לתעלת סואץ, תחת אש מצרית מאחור וסיוע ארטילרי ואווירי ישראלי מלפנים.

משה דיין מסביר שהמעבר מערבה לתעלת סואץ נועד לפגוע בעורף הצבא המצרי, במפקדות, בטילים, בארטילריה ובקווי האספקה שלו.

צלם של ה־BBC מספר כיצד נפצע מפגז שנפל סמוך לצוותו בחזית, ומדגיש כי הוא ואנשיו ניצלו בנס.

פאנל פרשנים בוחן את מצב הלחימה, את הפגיעה הקשה בשריון הסורי, את הפעילות בשתי החזיתות ואת המשמעויות המדיניות של המשך המלחמה.

ספינות הדבור של חיל הים יוצאות בלילות ממפרץ סואץ למשימות בשטח האויב וממחישות את העליונות הימית שהושגה מול מצרים וסוריה.

כוחות השריון הראשונים חוצים את תעלת סואץ, תוקפים בסיסים ומפקדות בעורף המצרי ומשמידים טנקים וסוללות טילים.

המוצב הצפוני בקו התעלה, המוקף ים וביצות, עומד בהפגזות ובהתקפות קומנדו מצריות עד שכוח צה״ל פורץ אליו ומסיר את המצור.

כוחות צה״ל חוצים את התעלה ונעים באזור החקלאי הפורה שבגדה המערבית, שבו הנוף הפסטורלי משתלב בקרבות, הרס ופינוי אוכלוסייה.

האלוף שמואל גונן מתראיין בשדה תעופה מצרי שנכבש, מתאר את הרחבת האחיזה ממערב לתעלה ומביע הסתייגות מהפסקת אש מוקדמת.

משאל רחוב מציג עמדות מנוגדות כלפי הפסקת האש: תקווה לחיסכון בחיי אדם ולשלום לצד חשש שהאויב ינצל אותה להתחמשות מחדש.

נחמן שי סוקר מן האוויר את הגדה המערבית של תעלת סואץ, את אזור החיץ החקלאי ואת ציר ההתקדמות של כוחות צה״ל דרומה.

מערכת החינוך ממשיכה לפעול במתכונת גמישה, משלבת את המאמץ המלחמתי בלימודים ומסייעת לילדים לעבד את הפחד והמתח.

להקת גייסות השריון מופיעה בפני החיילים; התמלול כולל רק דברי תודה קצרים.

לאחר שהגשר על תעלת סואץ שימש את השריון, הוא הופך נתיב למערך הלוגיסטי המביא מזון טרי, דואר, תשמישי קדושה ורווחה לחיילים.

בלילה הראשון של הפסקת האש החיילים ישנים ברצף, מתקשרים הביתה, מתרחצים ומתארגנים מחדש תוך מחשבה על החברים שלא חזרו.

הרמטכ״ל דוד אלעזר מסביר את המגעים הראשונים עם מצרים, את אספקת הארמיה השלישית ואת הצורך לדון בהפסקת האש ובשחרור שבויים.

הצנחנים נלחמים בכפרים ובשטחים החקלאיים בדרך לאיסמעיליה כדי להרחיב את ראש הגשר, תחת לחץ מועד כניסת הפסקת האש.

הכתבה משווה בין העוני הקשה של הפלאחים המצרים באזור התעלה לבין כמויות המזון והציוד העצומות שצבא מצרים השאיר מאחור.

ישראל ומצרים חותמות בקילומטר ה־101 על הסכם הפרדת הכוחות, בתיווך ארצות הברית ובנוכחות כוחות האו״ם.

חברי קיבוץ בית השיטה מספרים על הגיוס הפתאומי, קליטת מפונים והמחיר האנושי הכבד שגבתה המלחמה מן הקהילה.