גורודיש בחמ"ל בדרום
6 באוקטובר 1973 · יום לחימה 4 · השבוע הראשון · דרומית · מבט
week1_002
6:19 אורך8 פנים6 מוזכרים17 רגעים
על הכתבה
אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן מתאר את המלחמה כקשה ביותר שחווה, מסביר את יתרון המסות והנשק של מצרים, ומביע ביטחון שהבלימה תתחלף בהתקפה.
האלוף גונן מתראיין לאחר שלושה ימי קרבות קשים בחזית הדרומית, מדבר על המגננה, על מטרות המצרים, ומנסה להרגיע שהמערכה לא תימשך זמן רב. כתבתו של מיכה לימור מתוך מהדורת "מבט"
מפת הכתבה
מי נראה במסך ומתי נאמר כל שם, לאורך 6:19 של הכתבה. לחיצה על כל קטע פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. ירוק: נראה במסך; כחול: נאמר בתמליל.
שמואל גונן גורודיש
מי זה?
מי זה?
מי זה?
מי זה?
מי זה?
מי זה?מי זה?מצריםתעלת סואץסינישמואל גונן גורודישגונןפיקוד דרום0:006:19
מי מופיע בכתבה
מוזכרים בכתבה
אנשים שמוזכרים
מקומות
גופים ויחידות
רגעים
לחיצה על שעון פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. מתחת לכל משפט: מי נראה במסך ומה נאמר באותו רגע.
0:00
יום שלישי, ארבע וחצי לפנות בוקר, חדר המלחמה, אי שם בסיני, של מפקד פיקוד דרום, אלוף שמואל גונן. אלוף גונן, איזו מין מלחמה היא זו? זאת מגננה, ובמלחמות שאני לקחתי חלק, בשלושת המלחמות שהיו לנו עד עכשיו וזו הרביעית, זאת הקשה ביותר. למה אתה מתכוון?
0:28
למה אתה מתכוון? הצבא המצרי הוא גדול, והוא גדול בכמות, והם לא מחשיבים חיי אדם. אנחנו שוקלים מספר פעמים לפני שיוצאים לפעולה, גם במלחמה כוללת כמו עכשיו, אצלם התוכניות או הטכניקה הקרבית, בנויה על מסות. השיטה הסינית, הייתי אומר, הרוסית... הם שולחים הרבה.
0:53
גם השריונאים ניצלו את ההפוגה היחסית. ניצלוה לבישול קפה,
0:57
גם השריונאים ניצלו את ההפוגה היחסית. ניצלוה לבישול קפה, ולתיקון תקלות במנוע הטנק. מאחוריהם שלושה ימי קרבות שריון קשים. אולם, כמו בכוח אדם, משופע העורף המצרי במאות טנקים.
1:06
אולם, כמו בכוח אדם, משופע העורף המצרי במאות טנקים. במקום כל הטנקים שנפגעו בידי השריונאים שלנו,
1:12
במקום כל הטנקים שנפגעו בידי השריונאים שלנו, העבירו המצרים טנקים חדשים. זו מגננה. אנחנו בהגנה, אנחנו בולמים אותם.
1:18
זו מגננה. אנחנו בהגנה, אנחנו בולמים אותם. אנחנו לא רוצים שהם ישיגו את המשימות שהם רוצים להשיג, הם עד עכשיו לא השיגו. ותוך כדי בניין הכוח, אנחנו גם נבנה אותו, וברגע שנרצה אנחנו נעבור בלי... הייתי אומר בלי... שלב ביניים, נעבור לשלב של השלב המכריע.
1:42
הבוקר בחזית התעלה, ציפייה לבאות.
1:47
אני הייתי מבקש לא לדאוג. התקופה היא קשה, המלחמה היא קשה, היא כבדה, היא לא כבדה מאיתנו המלחמה הזאת, אבל היא כבדה. העם הזה, עבר במשך שנות קיומו תקופות יותר קשות. הוא עבר אותם, גם את זה נעבור. אני לא... אני לא מעריך שהתקופה הזו תימשך זמן רב. אמרו לי שדואגים בבתים, אז יש לי בקשה, לא לדאוג. יש פה אנשי מקצוע, חיילים נלחמים למופת, ויהיה בסדר.
2:31
בדרך כלל, הקונספציה בנויה להחזקת צבא סדיר לבלימה מקומית. וצבא גדול במילואים, בכדי לעשות את המלחמה המכרעת. אנחנו הפעם, עשינו את הבלימה הלא מקומית, אלא בלימה נגד מתקפה כוללת בשתי חזיתות, ואני מדבר בעיקר על חזית הדרום, עם צבא שהיה מיועד לבלימה מקומית קטנה, ביטחון שוטף.
3:07
אם זה חיל רגלים, זה עשרות אלפים, מאות אלפים. טנקים במאות אלפים, תותחים, זה הרבה. כל דבר... טילי נ"ט באלפים, עשרות אלפים, אלו מסות שאנחנו לא הכרנו אותן בעבר.
3:23
אני לא בטוח שהשתלם להם בסופו של דבר, העסקה. מבחינה מדינית, שאלה אחרת, מה הם רצו להשיג. מבחינה צבאית? אני לא בטוח שהעסקה תשתלם להם. אלוף גונן, מדובר על רווח מדיני שבו הם רוצים, והוא יצירת עובדה שלהם נאחזים בגדה המזרחית של תעלת סואץ. האם אתה סבור שהרווח הזה לא יינתן להם בסופו של דבר? אני הייתי אומר את זה ככה... דבר ראשון, אני מניח שהוא לא יינתן להם. שאלה שנייה היא... אם זה רווח? אם זה רווח מדיני? יכול להיות שכן, מבחינה צבאית הם כבר שילמו הרבה מאוד,
4:08
אם זה רווח מדיני? יכול להיות שכן, מבחינה צבאית הם כבר שילמו הרבה מאוד, בשביל הרווח המדיני שהם רוצים להשיג. הם שילמו הרבה. הם עוד משלמים עכשיו, גם ברגע זה. אני מניח שהם לא יעשו... האם אתה חש הבדל כלשהו במקצועיות הצבאית של המצרים, בצורת הלחימה שלהם, לעומת 67', כמובן? ב-67' נלחמנו ארבעה ימים, כשהיינו בהתקפה, ויכולנו לנצל את הניידות כנשק. במגננה אנחנו מנצלים את הניידות לא כנשק, אלא להחליף עמדה, שם מנצלים את הניידות כנשק, אנחנו לא עושים את זה עכשיו. לכן, היום הראשון של המלחמה היה היום הקובע. סליחה, אני חוזר... האם אתה חש הבדל במקצועיות של המצרים?
4:53
סליחה, אני חוזר... האם אתה חש הבדל במקצועיות של המצרים? אני הבנתי את השאלה, אני הבנתי את השאלה. היום הראשון היה היום הקובע, ואני רוצה להגיד לך, שביום הראשון של המלחמה, נלחמנו קשה מאוד נגד המצרים. גם המקצועיות, גם ההקרבה, הם היו בסדר. שברנו אותם ביום הראשון וזה היה קשה, אבל שברנו אותם. לאחר ששברנו אותם, המקצועיות לא באה לידי ביטוי, והם היו מצרים, כמו שהיו ב-56'. ב-56' היום הקשה הראשון לא היה, הוא התחיל ישר מהיום הרביעי. כאן, לא שברנו אותם ביום הראשון של המלחמה. ויש לנו את היום הראשון כבר מספר ימים. אז אם אגיד שיש הבדל במקצועיות?
5:38
ויש לנו את היום הראשון כבר מספר ימים. אז אם אגיד שיש הבדל במקצועיות? הם היו מקצועיים גם אז, הם צבא מקצועי שהיום משרת שירות חובה, 10-15 שנים, הם מתאמנים. יש דברים חדשים, המסות שלא ראינו אותם בעבר. הנשק... ה-נ"ט, הרהב, הארטילריה הרבה. הכמות שבאיזה שהוא מקום נכנסת לשלב של האיכות, זה חדש. האם היינו צריכים לפתוח במלחמת מנע? זאת שאלה מדינית, אני חושב, אז אני לא אענה עליה באספקט המדיני, מבחינה צבאית, כן. תודה רבה.