מערכת החינוך בזמן המלחמה

מערכת החינוך בזמן המלחמה

23 באוקטובר 1973 · יום לחימה 18 · השבוע השלישי · עורף · מבט

week3_019

6:14 אורך37 פנים6 מוזכרים28 רגעים

צפייה באתר כאן

על הכתבה

מערכת החינוך ממשיכה לפעול במתכונת גמישה, משלבת את המאמץ המלחמתי בלימודים ומסייעת לילדים לעבד את הפחד והמתח.

מה לומדים בגני הילדים ובבתי הספר בעת מלחמה? המתח והסקרנות בנוגע למצב שוררים בכל שכבות הגיל, ותוכנית הלימודים מתגמשת בהתאם. כתבתו של עמוס ארבל מתוך מהדורת "מבט"

מפת הכתבה

מי נראה במסך ומתי נאמר כל שם, לאורך 6:14 של הכתבה. לחיצה על כל קטע פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. ירוק: נראה במסך; כחול: נאמר בתמליל.

0:006:14

מי מופיע בכתבה

מוזכרים בכתבה

אנשים שמוזכרים

אנואר סאדאת6

מקומות

מצרים70 סואץ18 איסמעיליה9

גופים ויחידות

האו"ם15 משרד החינוך5

רגעים

לחיצה על שעון פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. מתחת לכל משפט: מי נראה במסך ומה נאמר באותו רגע.

אני מבקשת להעלות 120 לולאות על שיפודים. סורגים כובעים לחיילים ואפילו תלמידי בתי הספר היסודיים. עין תחת עין, עד לכובע המוגמר.

נאמרמשרד החינוך

עין תחת עין, עד לכובע המוגמר. ההנחיה הכללית של משרד החינוך היא לקיים את הלימודים, תוך התאמה למצב שנוצר. תוכנית הלימודים הפכה אפוא לגמישה ביותר. מצד אחד, בולט רצונם של המורים לקיים שיעורים שבהם יורגש הקשר למאמץ המלחמתי בו שרויה המדינה.

נאמרמשרד החינוך

לקיים שיעורים שבהם יורגש הקשר למאמץ המלחמתי בו שרויה המדינה. ומן הצד האחר, ישנה מגמה להיצמד עד כמה שיותר למסגרת הלימודים הרגילה.

למסגרת הלימודים הרגילה. מלחמת יום הכיפורים הביאה כמובן, גם אל גן הילדים, את המתח והסקרנות שאפיינו את הרחוב, בעת מהלך הקרבות. בדף לגננת, מזכיר משרד החינוך את הצורך בפעילות אקטיבית לילדים. וכאן בולט כמובן, משחק המלחמה שקיבל לפתע משמעות חזקה בהרבה. כן מרבים הילדים להגיב על רחשי ליבם בעת האזעקות והשהייה במקלטים.

נאמרמשרד החינוך

כן מרבים הילדים להגיב על רחשי ליבם בעת האזעקות והשהייה במקלטים. אבא שלי, הוא שומר שהאויבים לא... הם לא יבואו לכאן. להרוג את הילדים התינוקות, הקטנים והגדולים.

הקטנים והגדולים. בדרך כלל, הכוונה שלנו בגיל הרך, בגני ילדים, עד כמה שאפשר, לא להביא לתודעת הילדים את העניין של מלחמות ושל מריבות ושל קטטות וכולי. אבל אי אפשר, ברגע זה שילדים קטנים, הקטנים ביותר שומעים בבית דברים ורואים דברים, לא לתת להם אפשרות להתפרק קצת,

לא לתת להם אפשרות להתפרק קצת, מן המועקה שאיש לא יכול להסביר אותה, על ידי זה שהוא ישחק, ויראה את עצמו שותף, כאילו, למעשה הזה שאביו עושה, שאחיו עושה בחוץ.

למעשה הזה שאביו עושה, שאחיו עושה בחוץ. מה זה טנק? -יש לו תותח למעלה. ומה עוד? והוא עומד או נוסע? נוסע. וגם זחל"ם יש. שהוא נוסע חלק אחד בשרשראות וחלק בגלגלים. ומי שומר על השמיים, ילדים? מי שומר על השמיים שלנו? כן? -אלוהים.

עכשיו בתקופת מלחמה כמובן, יש לילד חרדות, יש לילד פחדים. אבל יחד עם זה, הוא ילד. והוא מוכרח להשתחרר מזה. הנושאים שיהיו, הם יהיו נושאים שיעסיקו אותו כל השנה.

הנושאים שיהיו, הם יהיו נושאים שיעסיקו אותו כל השנה. הדבר היחידי שאני הרגשתי בגן זה היה בציורים, בעצם. הם היו אפלים.

בחינוך היסודי מקבלת המלחמה צביון מעורב של דמיון ומציאות. לומדים על נושאי גבורה שונים בהיסטוריה היהודית. ונלמדת גם מגילת העצמאות. נמצא ילדים רבים שהעלו מהגיגי לבם על הנייר, ובמחברת כיומן אישי של המלחמה.

המצב היום הוא כזה. הכוחות שלנו, הם עברו לגדה המערבית של התעלה, אבל רק כחלק. שהם עברו בין הכוחות המצריים שהיו בדרום התעלה, לבין הכוחות המצריים שהיו בצפון התעלה. והם באו וכיתרו אותם. הם הקיפו... הם כיתרו אותם כך שגם מהצד המזרחי וגם מן הצד המערבי, לא הייתה להם אפשרות לסגת.

איזו מן מלחמה. בחזית מלחמה, בעורף שום דבר. בעורף שמחה ובחוץ, מלחמה.

בעורף שמחה ובחוץ, מלחמה. יש האפלה, לסגור את התריסים.

יש האפלה, לסגור את התריסים. אך במושבה נכנסים למקלטים.

אך במושבה נכנסים למקלטים. הילדים מציירים ציורי מלחמה, כותבים יומנים על המלחמה. האם לא היה כדאי לחזור למתכונת הלימודים הרגילה כדי להשיב אותם, אולי, למסלול? גם אם ננסה להשיב אותם למסלול, נעשה שקר בנפשנו. כי כל אחד מאיתנו חי ומרגיש את המלחמה, גם אם הוא בעורף. ולכן הילדים חייבים

ולכן הילדים חייבים להרגיש שאנחנו מרגישים אותם איתנו במלחמה, ושגם העורף הוא חלק מהחזית. ולמעשה אנחנו חייבים להתאים את עצמנו למערך הארצי הכללי.

ולמעשה אנחנו חייבים להתאים את עצמנו למערך הארצי הכללי.

נאמרמשרד החינוך

כבר בתקופת מבצע סיני ב-56', היה חשש מלשלוח מתנדבים... בכיתות העל יסודיות ממליץ משרד החינוך, בנוסף על תוכנית הלימודים הרגילה, על התאמת מקצועות הלימוד לתנאים הנוכחיים. כך נמצא לדוגמה בשיעור לגיאוגרפיה, את אזור סיני ותעלת סואץ. ובלימוד מחשבת ישראל, את דיני המלחמות של הרמב"ם. בשיעור לאנגלית ממליצים על קריאת ה"ג'רוזלם פוסט". בפיזיקה לומדים על בליסטיקה ובביולוגיה משננים את מערכות הגוף השונות,

נאמרמשרד החינוך סואץ

בפיזיקה לומדים על בליסטיקה ובביולוגיה משננים את מערכות הגוף השונות, תחת לחץ נפשי ועייפות. אך בעיקר הם שמו את הדגש על לימוד אזרחות טובה לשמה.

אך בעיקר הם שמו את הדגש על לימוד אזרחות טובה לשמה. במסגרת שיחות חברה רבות לשם הבנת מצבנו העכשווי,

נאמראיסמעיליה סואץ

במסגרת שיחות חברה רבות לשם הבנת מצבנו העכשווי, מגיעים התלמידים להכרת השותפות של כל אדם במאמץ המלחמתי של ישראל. לכבוש כבר את סואץ או איסמעיליה. וככה לתת להם מן תשובה כזאת. וגם לנתק סופית את החלק שלהם שנשאר בגדה המערבית שלנו.

נאמראיסמעיליה האו"ם מצרים סואץ

הרצון, לדעתי, להבאת כוח החירום של האו"ם למזרח התיכון, הוא היה דחף מצידה של מצרים, בעיקר, אני חושב. בגלל מה שקרה לה בשדה הקרב. כלומר, בגלל שהייתה קרובה לתבוסה אז כתוצאה מהפסקת האש,

נאמרהאו"ם מצרים

אז כתוצאה מהפסקת האש, אז לדעתי, אז סאדאת הוא חושב מה לעשות כרגע.

נאמראנואר סאדאת מצרים

אז לדעתי, אז סאדאת הוא חושב מה לעשות כרגע. יש לו הישג צבאי כלשהו.

נאמראנואר סאדאת

יש לו הישג צבאי כלשהו.

יש לו הישג צבאי כלשהו. יכול להיות שבמקרים מסוימים, בטיוטה של הצעות ששלחתי לבתי הספר, היו פה ושם גם דוגמאות שיכולות להתפרש כי הכיוון, הוא בכיוון מיליטריסטי, או מלחמתי וכולי. אבל זה לא ככה. הכוונה הייתה לעורר אצל המורה את המחשבה שבזמן שהוא מלמד פיזיקה, מלמד פרקים במכניקה, מלמד פרקים בחשמל ואלקטרוניקה. שהוא ידע בתקופה כזאת, זה להתחיל דווקא את הדוגמאות שעליהן מדברים כל כך הרבה בשידורים, בעיתונות. לכוון אותם, אל הדברים שאתם יודעים.... יבינו מה שמתרחש כעת.

יבינו מה שמתרחש כעת.