ירושלים

הדיווח מתאר את הגיוס הפתאומי בירושלים ביום הכיפורים: אנשים נקראים מבתי הכנסת ומבתיהם, עולים על כלי רכב מאולתרים וממהרים ליחידותיהם, לעיתים עדיין בטלית ובנעלי בית.

הכותרת מתארת התרוקנות של מדפי החנויות בירושלים בתחילת המלחמה; התמלול הקיים קצר מדי ואינו מאפשר סיכום מפורט יותר.

ירושלים שקטה בערב סוכות: התושבים נשארים סמוך למקלטים, התחבורה פועלת, נהגים מסיעים טרמפיסטים ובשוק מחנה יהודה ממשיכים בהכנות לחג.

הרמטכ״ל דוד אלעזר מתאר את הבלימה הראשונית מול מצרים וסוריה, את הצטרפות המילואים ואת המעבר להתקפות נגד, ומשיב בזהירות לשאלות על אבדות, שבויים והמשך המערכה.

שוטרות ממשטרת ירושלים ממלאות את מקומם של מורים שנעדרו, והלימודים מתחדשים כחלק מהניסיון לשמור על שגרת חיים לילדים.

המונים מגיעים לתרום דם בירושלים, אך מגן דוד אדום מדגיש שנדרש זרם קבוע ומבוקר של תורמים, בעוד אנשי מעבדות מסייעים במיון ובהפעלת התחנה.

מטה החירום של עיריית ירושלים מרכז מתנדבים, מסייע למפעלים חיוניים ומתאם הסעות דחופות של רופאים וכוח אדם ברחבי הארץ.

משה דיין מתאר מלחמה קשה וממושכת, מתייחס לאבדות ולמשפחות השכולות ומעריך את המצב הצבאי והמדיני בשתי החזיתות.

פאנל פרשנים בוחן את מצב הלחימה, את הפגיעה הקשה בשריון הסורי, את הפעילות בשתי החזיתות ואת המשמעויות המדיניות של המשך המלחמה.

חיילים מארגנים בידור, בדיחות, מכירות פומביות ואף חתונה מאולתרת כדי לשמור על המורל בתקופת ההמתנה בחזית.

ישראל ומצרים חותמות בקילומטר ה־101 על הסכם הפרדת הכוחות, בתיווך ארצות הברית ובנוכחות כוחות האו״ם.