סיפור הקרב בכפר מסחרה

אחד הסיפורים היפים של המלחמה בגדוד שלנו: כשהגענו לאזור הזה, זה אזור תל מסחרה, היינו באגף הדרומי של האוגדה. זה היה בערך בשעה ארבע אחרי הצוהריים, ביום שישי. האוגדה קיבלה הודעה, שכוחות שריון סוריים תוקפים אותה מהאגף. אנחנו רק הגענו לשטח, עוד לא הכרנו אותו טוב, וקיבלנו הודעה לחסום את האזור של ציר מסחרה מפני התקדמות כוחות שריון סורים. ההודעות אמרו שיש שם כגדוד. נתנו לגדוד פקודה חפוזה. הגדוד היה ערוך בחניון לאורך הכביש. הגדוד נע במהירות, והתחיל לתפוס שטח לאורך תל מסחרה

הגדוד נע במהירות, והתחיל לתפוס שטח לאורך תל מסחרה והציר שמחבר אותו לאגף של האוגדה. השטח היה נחות ולרעתנו כי בשטח היו מחפורות, שהיו מוכנות לתפיסה על ידי הצבא הסורי, ושהיו בכיוונים הפוכים לכיוון של הגדוד. אנחנו נערכנו, בכל אופן, בשטח. השמש התחילה לשקוע, והסורים התחילו לעלות בכוחות יותר ויותר גדולים. ירינו ובלמנו את ההתקפה. ואז, בערב, כאשר אנחנו נמצאנו במצב שהיינו צריכים לחזור אחורנית בגלל בעיות אספקה ודלק, נתתי הוראה לקפל את הגדוד מול כוחות עדיפים של צבא סורי,

נתתי הוראה לקפל את הגדוד מול כוחות עדיפים של צבא סורי, שלחצו עלינו די חזק. הייתה לי פלוגה אחת על הרכסים הדרומיים של תל מסחרה ופלוגה אחת בשטח. הפלוגה הדרומית יותר חיפתה, והפלוגה שבשטח קיבלה הוראה לנוע ולמצוא לעצמה נתיבים להתקפלות אחורנית. הטנק שלי יחד עם טנק מפקד הארטילריה, שהתלווה אליי, נסוגנו דרך הכפר. הכפר נקרא הכפר מסחרה והוא נמצא על צומת. נכנסנו לשם בכפר, בחושך, כאשר הסתבר לנו שהכפר בנוי מסוללות עפר, כבישים צרים מאוד, מסובכים בין בתים. בטנק שלנו לא הייתה תאורה מכיוון שהתאורה נופצה בפגז ח"ש, שפגע בו יומיים קודם.

בטנק שלנו לא הייתה תאורה מכיוון שהתאורה נופצה בפגז ח"ש, שפגע בו יומיים קודם. התחלנו לנוע עם הכפר דרך אש, באש בעזרת מקלעים. ונתקלנו באזור של סוללות, כשאנחנו מתמרנים בין בתים צרים ובשבילים מאוד לא נוחים לתנועה. ירינו לכל הצדדים, כשאני מאיר לטנק את דרך הנסיגה בזרקור יד. הודעתי לחטיבה שלכמה זמן אני לא אפקד על הגדוד, אלא צריך לצאת מתוך הכפר בכוחות עצמי. בכפר לא ברור לנו עד עכשיו אם ירו עלינו או לא, נלחמנו בעיקר בבעיות שטח, כשאנחנו הורסים גדרות של אבנים, מסוג הגדרות שאתם רואים כאן בסביבה, ופגזי תותח מטווחים קרובים, ומפלסים לטנק דרך ליציאה. כך יצאנו מהכפר, אחרי שהרסנו כשלוש גדרות וכמה בתים.

כך יצאנו מהכפר, אחרי שהרסנו כשלוש גדרות וכמה בתים. כשהגענו לכביש, התקשרתי עוד פעם עם הגדוד לברר איפה הוא נמצא. התרגיל הזה לקח ממני כרבע שעה. ואז שמעתי מהסיור של החטיבה, שכוחות טנקים של האויב ניתקו חלק מהכוח שלי, מהכוח העיקרי. הסיור אמר לי במילים אלה: "אל תיבהל, גיא, אבל טנק מ"פ ג' שלך והכוחות שאיתו מנותקים. שני טנקי אויב עלו על הכביש. נתקלנו בהם עם הסיור, נטשנו את הג'יפ וברחנו ברגל. תגיע הנה ונראה מה שאפשר לעשות". התחלתי לנוע על הכביש כשמאחורי הטנק של 17 בתנועה איטית, כשאני מאיר כל פעם בזרקור יד. פתאום ראיתי שהכביש חסום.

כשאני מאיר כל פעם בזרקור יד. פתאום ראיתי שהכביש חסום. עד שאמרנו לנהג לעצור והארתי, התברר שהיו שני טנקים סוריים על הכביש. עצרנו בטווח של כ-15 מטר מהם, והתחלנו לראות את התותחים שלהם, את התותח של הטנק הקרוב אלינו, מצודד לטנק שלי. אני מעריך שהוא היה כחמש מעלות בגמר הצידוד מהטנק שלי. כאשר קיבל התותחן שלי, שולף מנדל, שיש לו ניסיון כבר בקרבות שריון מטווח של פחות מ-100 מטר, לפני זה הוא עשה את זה כבר פעמיים, ופגע בטנקים כשעלינו על מארבים. אמרנו לו "מנדל לפניך 15 מטר טנק. אש!". הוא הוציא פגז מעיך, ולפני שהטנק ההוא הספיק לסיים את הצידוד הדלקנו אותו.

ולפני שהטנק ההוא הספיק לסיים את הצידוד הדלקנו אותו. הטנק, ראינו אותו מתלקח, ואת הטנק שמאחוריו - ראינו אנשי צוות סורי מפנים. והיתה בעיה, לא היה לנו טווח אש יעיל לטנק השני, והיה לי רושם שאנחנו רואים את אנשי הצוות חוזרים לטנק השני. לא יכולנו לירות אליו, מכיוון שהטנק הראשון, הפגוע, הסתיר. נתנו לנהג, לדובי, פקודה: באיטיות לעבור את הטנק שפגוע מימין. וכמו שהוא עובר אותו התותחן צריך להשתמש בטנק הפגוע הזה כעמדה, וברגע שיש לו טווח אש לירות. נענו כחמישה מטר לפנים עד שהיה לנו טווח תצפית לטנק השני, וירינו גם בו, כמובן שמהטווח הזה. פגענו גם בו. אנשים קפצו ופינו אותו, וגם הטנק הזה התלקח.

אנשים קפצו ופינו אותו, וגם הטנק הזה התלקח. גילינו את הג'יפ מאחוריו. ירינו כמה צרורות עד שהתברר לנו, עם הזרקור שוב, שהטנק הזה הוא שלנו. ואז הודעתי לסיור: "מצאנו את הג'יפ שלך, אתה יכול לנוע אליי". הוא נע חזרה אליי. הודה לאלוהים, מצא את הג'יפ במצב תקין, הניע אותו ולקח אותו החוצה. מצא את האנשים שלו, שפינו ברגל את הג'יפ ונסעו חזרה אליי. יחד איתו איתרנו את הכוח הזה של הפלוגה, שהלכה לאיבוד. בסך הכל מהפינוי הזה לא היו לגדוד נפגעים. פינינו את כולם בשלום אחורנית, התארגנו בשטח עדיף. ההתקפה הסורית כמובן נבלמה, והאוגדה גמרה בשלום את מה שהייתה צריכה לעשות. הטען קשר שהטעין פגזים מהירים, שכחת?

הטען קשר שהטעין פגזים מהירים, שכחת? עד כאן. כמו שאתם אומרים אצלכם.

עד כאן. כמו שאתם אומרים אצלכם. אופייני לתקופת הרגיעה כאן בתוך סוריה, מתחם שבו הגדוד ממתין.

צוות הווי שריון מילואים מבדר את החיילים.