חיילים בקו הגבול משתפים בחוויות
12 באוקטובר 1973 · יום לחימה 7 · השבוע הראשון · צפונית · מבט
week1_039
5:14 אורך9 פנים1 מוזכרים20 רגעים
על הכתבה
חיילים בקו הגבול מספרים על ימי הפגזות וקרבות קשים, על נטישת מוצב וחזרה אליו, על טיפול בפצועים ועל הדאגה למשפחות שבעורף.
ביום השביעי למלחמה יש רגיעה יחסית במוצב בקו הגבול. החיילים סוף סוף מתרעננים ונחים קצת אחרי קרב בלימה קשה, ומספרים על הרגעים הקשים שחוו עד כה. כתבתו של שמעון טסלר מתוך מהדורת "מבט"
מפת הכתבה
מי נראה במסך ומתי נאמר כל שם, לאורך 5:14 של הכתבה. לחיצה על כל קטע פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. ירוק: נראה במסך; כחול: נאמר בתמליל.
0:005:14
מי מופיע בכתבה
מוזכרים בכתבה
מקומות
רגעים
לחיצה על שעון פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. מתחת לכל משפט: מי נראה במסך ומה נאמר באותו רגע.
0:00
היום השביעי למלחמה.
0:04
כוחותינו דוהרים אל תוך עומק שטח סוריה, תנופת התנועה היא אדירה ויש תחושה שדבר אינו מסוגל לבלום את ההתפרצות הזו.
0:13
לכוחות הטריים, זהו עוד יום של מלחמה. לכמה מחיילינו על קו האש, על קו הפסקת האש הישן, זהו יום של רגיעה והחלפת כוח לאחר ימי עמידה קשים ומרים.
0:21
זהו יום של רגיעה והחלפת כוח לאחר ימי עמידה קשים ומרים. סוף סוף אפשר להתגלח, להתרחץ
0:27
סוף סוף אפשר להתגלח, להתרחץ ולפקוח אוזניים שנאטמו מהתפוצצויות של מאות פגזים.
0:31
ולפקוח אוזניים שנאטמו מהתפוצצויות של מאות פגזים. אפשר סוף סוף להכין ארוחה אנושית ולהיזכר שהיום ערב שבת.
0:37
ולהיזכר שהיום ערב שבת. חיילים אלה, ספגו את מלוא עוצמת מהלומתו של השריון הסורי
0:42
חיילים אלה, ספגו את מלוא עוצמת מהלומתו של השריון הסורי בימי המלחמה הראשונים בקרב הבלימה, והם יכלו לו.
0:44
בימי המלחמה הראשונים בקרב הבלימה, והם יכלו לו. אספנו כמה מחיילי היחידה הזו
0:49
אספנו כמה מחיילי היחידה הזו כדי לשוחח איתם ולשמוע מפיהם על חוויות שהיו להם בימים הראשונים של הקרב הקשה, איך עמדו בהם ומה חשו.
1:01
מה אתם עושים היום? מתארגנים, מארגנים את המוצב חזרה לכשירות מבצעית. וזהו... מתארגנים, מתקלחים, מת'צחצחים פעם ראשונה, שיהיה קצת יותר מסודר. עכשיו זה... הימי מוצב... על קו הגבול ואתם פה... חטפתם ככה... די הרבה. אולי אתה יכול לתת איזשהו תיאור קצר של הימים שהייתם כאן? בהתחלה חטפנו הרבה ארטילריה, הרבה מאוד אפילו. ו... לא יכולנו לצאת, לא יכולנו לזוז, שום דבר. לא הגיעה אספקה, לא שום דבר. יותר מאוחר, כשהתחילו להדוף אותם, זאת אומרת יותר נכון, מאתמול או שלשום בלילה, העסק חזר לתיקנו, התחיל להגיע הכול כרגיל ו...
1:46
העסק חזר לתיקנו, התחיל להגיע הכול כרגיל ו... אנחנו התחלנו להתארגן. תאמר לי, איך התנהגו החבר'ה, ככה... בשעת ההפגזות? מי שנשאר בתוך הבונקר, לא קורה לו שום דבר. כך שסך הכול, הכול היה בסדר. זאת אומרת נשארנו בפנים וכל עוד אף אחד לא נפגע, אז גם לא... לא ירד המורל.
2:07
היו לנו הרבה חוויות. יש כמה סוגים של חוויות, יש... קרבות אוויר שראינו וניצחונות שלנו. -מה עם החוויה האישית שלך, שנוגע בך? חוויה אישית? אולי... אולי כשאני הפעלתי ארטילריה לראות את הפגיעות המדויקות לראות איך ש... הרכבים שלהם מתפוצצים וזה עוצר להם טורים שלמים של התקדמות על ידי... על ידי זה שאני, אישית, עושה את זה. זה... למעשה זו הפעם הראשונה שלי שאני תחת אש.
2:42
רגע קשה היה בזה ש... הם תקפו ואנחנו התגוננו. זאת אומרת אנחנו היינו צריכים להתגונן, וזה לא מה שאנחנו רגילים. הרגע הטוב היה כשהדפנו את ההתקפה ועברנו להתקפה. הרגע הקשה ביותר שלי היה זה כשנאלצנו לנטוש את המוצב. זה היה אחד הרגעים הקשים ביותר שזכורים לי בחיים שלי. הרגע הגדול ביותר, היה לחזור הנה וזה היה תוך כמה שעות. ולמרות הנזקים שזה חטף... זאת הייתה הרגשת התרוממות רוח בשבילי, התרוממות גדולה מאוד.
3:18
אצלנו במיוחד, זה הסמ"פ עם השריון, שהטנק שלו נפגע מפגיעת טיל, והוא עצמו נפגע בגב. הוא קיבל כאן טיפול ראשוני והמצב שלו נראה קשה ביותר ובכל זאת הוא משך את החבר'ה שלו, והמריץ אותם והכריח אותם לעלות לטנק ולהמשיך להילחם. למרות שזה נראה ממש צעד מטורף. ...קשה מה שאמרת, אז אני החובש פה. אז כאשר הגיעו שני פצועים של השריון והתחלתי לחבוש אותם, אז חשבתי מה יקרה אם יגיעו עוד פצועים ועוד פצועים, ההרגשה לא הייתה הכי טובה. אבל אחר כך כשראינו שהטנקים הודפים די הרבה התקפות שלהם, ההרגשה הייתה יותר טובה ופצועים הפסיקו להגיע.
3:56
הרגע הכי קשה כשהם תקפו אותנו פה עם שריון דמחטא. זה היה נורא קשה. הם הגיעו עם שתי חטיבות מתנועת מלקחיים וזה היה קשה לעזוב את המוצב, בייחוד עם ההפגזות האלו. תגיד לי, מה... מה חשבת? מה... אתה יכול להיזכר במשהו שחשבת באיזשהו רגע באמת קשה? הרגע הכי קשה, שהטנקים שלהם הגיעו עד הנה. לא חשבתי לעזוב את המוצב, אבל כשלא הייתה ברירה, עזבנו. אבל חשבנו להתגונן. ברגע קשה, אתה חושב על מה? אתה חושב על ההורים? אתה חושב על הבית? על מה אתה חושב? אני לא חושב, לא על ההורים ולא על הבית. אני חושב פה על החבר'ה שצריכים לעזוב פה, אבל... לי הייתה ההרגשה שאני לא דואג לעצמי,
4:41
לי הייתה ההרגשה שאני לא דואג לעצמי, אני כל הזמן הרגשתי שאני דואג שההורים שלי לא ידאגו וכל אלה שמכירים אותי שהם שרויים בדאגה נוראית ורק שהם לא ידאגו. אני, עצמי, הרגשתי כאן ביטחון עצום בתוך הביצורים שהיינו.