שגרת היומיום של השבויים המצרים

אני ישן על מזרן... אני ישן על מזרון, אדוני.

אני ישן על מזרון, אדוני. כן. תוכל לפתוח את זה קצת? כן, מה יש לך? יש לי שתי שמיכות, מגבת וכל מה שצריך, אדוני. טוב ובלילה זה לא קר? לא אדוני, אני מתכסה בשתי שמיכות וישן טוב מאוד. טוב, ואיך האוכל? האוכל טוב מאוד, העמיתים שלנו מבשלים אותו וזה מספיק לכל האנשים שנמצאים כאן איתנו. כך? -כן אדוני.

כך? -כן אדוני. האוכל כאן הוא טוב באופן כללי. ואתם מבשלים בדרך מיוחדת? כן בוודאי, בשיטה שהיינו מבשלים בה במצרים. אותה דרך,כן.

אותה דרך,כן. ואז אנחנו מקלפים אותה ומוספים לה קצת רוטב. רוטב? -כן. מה עוד יש כאן? -אורז. אתה יכול בבקשה להראות לי איפה האורז?

אתה יכול בבקשה להראות לי איפה האורז? זו ארוחת הצהריים, לא? -כן. איך אתם מכינים את האורז? בהתחלה כמובן שוטפים אותו. ומסיפים לו גהי. -כן מערבבים אותו עד שהוא מתחמם, ואז מוסיפים לו מים מים? -ואז כשהוא מוכן מורידים אותו. מלח ודברים כאלה? -כן בוודאי יש מלח. מה יש שם? -תפוחי אדמה, זה תפוח אדמה ... אלה תפוחי אדמה? -כן. טוב ומה יש כאן? -תפוחי אדמה. גם תפוחי אדמה? -ואיך אתם מכינים את הבשר? הם מביאים לנו את הבשר חתוך, לא כמו אצלנו. אצלנו מביאים את הבשר בעודו על הירך חתיכה אחת, אתה מתכוון? כן, ואנחנו חותכים את זה. אבל כאן, כמובן, זה כבר חתוך אז אנחנו מטגנים את זה ומחלקים לאנשים טוב, אתם מקבלים בשר כל יום?

טוב, אתם מקבלים בשר כל יום? לא, יום בשר ויום דגים.

לא, יום בשר ויום דגים. היי סמ"ל! יאללה תעמיד אותם

כשהגעתי, הם ביקשו את עזרתנו בטיפול באחינו המצרים החולים כן, ואיפה טיפלת בהם? כאן בבית חולים שדה, הסמוך למחנה. כן? -הם לקחו אותנו למחנה הזה. וגם העמית שלך נותן שירותים רפואיים? -כן. שמך? -דרוויש מוסטפא דרוויש. מאיפה? -מיחידה 9071. טוב, איפה אתה גר? -בקליוביה. קלוביה. טוב, מה עשיתם אחרי שהגעתם לכאן? מה עשיתם בבית החולים? המשימה האמיתית שלנו... היא שהרגשתי שאני חייב לעזור לעמיתיי בכל דרך שהיא. הייתי אח בשירותי הרפואה זו הדרך הכי טובה שאני יכול לשרת בה את עמיתיי הפצועים. טוב. והתרופות? התרופות היו טובות, כלומר היו סבירות וחזקות. כלומר, הביאו לכם תרופות לכאן?

כלומר, הביאו לכם תרופות לכאן? כן, הביאו לנו תרופות וטיפלנו בעמיתים שלנו. והן היו זמינות? זאת אומרת, שקיבלתם את מה שביקשתם? כן, קיבלנו את מה שביקשנו.

כן, קיבלנו את מה שביקשנו. הקצין, "זכריה עבד אל חלים אל-קאדי". זכריה, בן כמה אתה? 37.5 שנים. איפה את גר? אני מתגורר בסטנה, מרכז אל-בג'ור - מנופיה. אתה נשוי? -אני נשוי ויש לי שלושה ילדים.

אתה נשוי? -אני נשוי ויש לי שלושה ילדים. אתה מהצבא השלישי? מהצבא השלישי הייתי במחנה חביבאללה.

מהצבא השלישי הייתי במחנה חביבאללה. איפה זה? - בז'נבה. טוב, אז מתי נפלת בשבי? ב-17/11 בשלוש אחר הצהריים. אתה יכול להגיד לי איך? התקופה שבין ה-23 עד ה-17 היו לידנו שני מחסנים שהכילו מים היו איתי ארבעה אנשים נשארנו במקום הזה עד שהאוכל נגמר. יצאנו כי לא היה מנוס, הסגרנו את עצמנו. הסגרתם את עצמכם? -כן,הסגרנו את עצמנו. ומה קרה לכוחות שהיו במחנה ז'נבה? הם התחלקו, אף אחד לא ידע לאיזה כיוון הם הלכו. זו הלך שמאלה, וזה הלך ימינה כל אחד הלך כראות עיניו.

כל אחד הלך כראות עיניו.

כל אחד הלך כראות עיניו. בוקר טוב -בוקר טוב. מה שמך? -איברהים מוחמד מוחמד זרעא. מאיפה אתה, איברהים? – מדמיאט, אדוני. מתי נפלת בשבי? - ב-15 לחודש איפה ? -בזייתיה. זייתה. טוב ומה אתה עושה עכשיו? עכשיו אנחנו מכינים כריכים לעמיתינו שנוסעים בעזרת השם לקהיר. מתי? -היום בעזרת השם. ומה יש בכריכים האלה? כריכים אלה מכילים גבינה ולחם. ויש בהם גם חמוצים וביצים. ביצים? -כן. כמה כריכים הכנתם עד כה? עד עכשיו, עשינו כמעט אלף כריכים.

כמה שנים שירתת בצבא המצרי? שירתתי 20 שנים בסדר, בתור חבר ותיק בצבא המצרי

בסדר, בתור חבר ותיק בצבא המצרי מה אתה חושב על המלחמות שמתרחשות? המלחמות הן רק הרס ושפיכות דמים ואסור שיהיו מלחמות בעתיד

ואסור שיהיו מלחמות בעתיד לא רק בין מצרים לישראל, אלא בין כל מדינות העולם.