הלם קרב וקשיים נפשיים

מפקד היחידה המזוקן. מפקד יחידה שנכנסה למלחמה ביום הראשון, על גדות התעלה והיום היא מול העמדות הקדמיות של המצרים בתוככי מצרים. המפקד עצמו נפצע קשה במלחמת ששת הימים, נפצע קשה במלחמת ההתשה. ועבר בשלום את המלחמה הקשה הזו. בלי גינונים של טקס, מעניק המפקד דרגת סמל לחובש והחובש מבסוט.

בלי גינונים של טקס, מעניק המפקד דרגת סמל לחובש והחובש מבסוט. היחידה סבלה כמובן אבדות בהרוגים ובפצועים.

אתה נפצעת? נתחיל בזה. זה נגמר דווקא, בזה נגמרה המלחמה בשבילנו, כי זה היה גם ביום האחרון למעשה. עשר דקות, או... כמה שעות לפני שנכנסה הפסקת האש השנייה. בזה נגמרה המלחמה. גם לגבי הגדוד, אני מבין, וגם לגביי. לפני שבוע חזרנו. מה זאת אומרת, חזרנו? באנו חזרה לפלוגה. -מה קרה לך? שום דבר רציני, נפגעתי ביד, נכנס ויצא כדור. אני רואה שהיד אפילו לא חבושה. 100 אחוז. אין בעיה. והרופאים, מישהו הרשו לך לחזור? בוא לא נעשה מזה עניין. תמחוק. תשמע, זה באמת מעניין. -יש פה מישהו אחר, יותר רציני מהבחינה הזאת. -למה אתה עשית את זה? אתה לא יכולת לחכות בבית הבראה קצת? אני שואל ברצינות. תשמע, יש... לא. האמת היא שאחד השיקולים הרציניים היה

האמת היא שאחד השיקולים הרציניים היה שלא ידעתי מה עם כל הפלוגה. ידעתי מה עם רוב האנשים, לא מה עם כולם. ידעתי שגם לא כולם, לא יהיה ל... מי שפה ייתן את הדעת על כל האנשים שמכירים או לא מכירים. זה היה שיקול רציני אחד. שיקול רציני שני וזה לא תוכלו לשדר, זה ששמעתי יותר מדי שמות של חבר'ה שנפלו וגם מהחברה הקרובים אלינו ושנינו החלטנו, גם אני וגם הסמ"פ שלי, שכבנו אחד ליד השני בבית חולים. החלטנו שאנחנו חוזרים. כן, הוא חזר כבר פעם אחת קודם, הוא נפצע די קשה ביום הראשון וחזר אחרי שישה ימים. ונפצע פעם שנייה איתי, באותו... ממש באותה דקה. וזה לא מתוך איזה... זאת אומרת, איך היית.. אתה מוכן? יש לך רצון להשתתף בעוד מלחמה נוספת? בוא נגיד שרצון להשתתף בעוד מלחמה, אני לא מאמין שיש לאף אחד.

בוא נגיד שרצון להשתתף בעוד מלחמה, אני לא מאמין שיש לאף אחד. יש פחד ויש עוד משברים כשאתה חוזר. אבל כמובן שאם יש צורך, כולם ישתתפו. אחר כך הוא אומר: "גועל נפש", ואינך יודע בדיוק למה הוא התכוון.

אחר כך הוא אומר: "גועל נפש", ואינך יודע בדיוק למה הוא התכוון. אלא שעכשיו שקט בקו והטנקים כאן,

אלא שעכשיו שקט בקו והטנקים כאן, איכשהו, הפכו לחלק מן הנוף. ליד אחד הטנקים מצאנו את סגן המ"פ שנפצע פעמיים במהלך המלחמה, פעמיים חזר ליחידה.

למעשה, מרגע שנכנסתי לקרב, מהלילה הראשון, הייתה מין שבירת ציפיות, כי ראיתי שזה בעצם לא זה. זה לא רק בגלל חוסר ההצלחה המיידית והמהירה והכיבושים המזהירים, כמו ש... ראית שזה לא זה. שהדברים נראים אחרת ממה שציפית להם. אם זה חבר'ה שעל ידך, שאתה מאבד אותם פתאום, אם זה... אפילו הרגת והשמדת וניצחת והצלחת, אבל פתאום אתה מרגיש באיזשהו מקום שכל הדבר הזה הוא למעשה חסר תכלית וחסר ערך.

וחסר ערך. אז זה חשוב לנו, אין לנו ברירה. אף אחד לא קרא תיגר. למעשה, יצאנו להילחם על נפשנו, אם אפשר להגיד. אבל... הציפיות נשברו כי אולי חיכינו למשהו אחר. אתה שמח ש... המלחמה הזאת? איך אתה מתייחס לזה? אולי עכשיו יותר מכל פעם אחרת, מכל רגע אחר בחיים, דווקא המלחמה השניאה עליי יותר את כל המערכת הזאת. ואת כל הדבר הזה, את כל המסגרת הזאת והרצון לגמור כמה שיותר מהר, אם כי אני יודע שזה לא ילך בקלות

כי... שמת לב? למרות הרצון הזה, אתה בעצם יכולת עכשיו להיות בחוץ כי אני מבין שנפצעת פעמיים במהלך המלחמה הזאת. עכשיו... קודם הדבר הכי... הכי טוב, זה להישאר בריא, עם כל האיברים שלך, שכל הדברים זזים אצלך ושאתה שלם בגופך. זה המצב הכי בריא. אבל... יצא לי להסתובב בבתי חולים בשבוע, שבועיים ש... שהייתי פצוע. ראיתי שבעצם המצב שלי הוא בכלל לא נורא. קודם, אני שלם לגמרי. יש אצבע-שתיים משותקת אבל המצב לא קריטי. ואתה מגיע, אתה נח שבוע,

ואתה מגיע, אתה נח שבוע, אתה בעצם שואל מה אני עושה פה? אז הפרק לא מתיישר עד הסוף. אז לא כל התנועות שאתה היית רגיל לבצע אותן, אפשריות. אז אולי... עם האצבע הקטנה כבר אי אפשר לגרד באוזן, אבל זה לא... זאת לא תנועה מלחמתית, אפשר להילחם גם ככה. והבעיה היא מה... מה אני מחפש בארץ. והמצב בארץ הוא, מבחינה נפשית, הוא הרבה יותר קשה. א' כי אני שייך ליחידה אורגנית והיחידה שלי ממשיכה להילחם. או שאם לא נלחמים עכשיו, אז שומרים על קו מסוים ומייצבים אותו. ומה אני מחפש למעשה בחוץ? עם המצב הגופני, כמו שאני נמצא בו. זו שאלה קשה. זו גם החלטה קשה, כי אולי אתה לא בריא לגמרי,

זו גם החלטה קשה, כי אולי אתה לא בריא לגמרי, אבל אתה לא מושבת ואתה עוד יכול להמשיך לייצר, אתה יכול... אתה יעיל. איך זה מתיישב עם השנאה שאתה פיתחת ושהיא מובנת לגמרי, הסלידה מהמלחמה, אתה חוזר הנה, למרות שאתה בעצם... קצין העיר היה נותן לך שחרור מהקו. פשוט אין ברירה. לא יכול להיות ש... א', זאת מחשבה שלי, אבל הרבה נפצעו מרסיסים, מדברים קלים ויש כאלה שבכלל לא נתנו לפנות את עצמם. אם זה פציעות מארטילריה בראש, קלות. אז הגיעו לתאג"ד, חבשו את עצמם וחזרו. ואין ברירה. אם כל אחד שייפצע פציעה קלה, יושבת ויצא לשבוע-שבועיים הבראה,

יושבת ויצא לשבוע-שבועיים הבראה, לא יהיה מי שיעשה את המלחמה הזאת. אז מוכרחים לחזור. אז זו החלטה קשה וצריך להתגבר עליה, אתה נח שבוע עד שאתה מרגיש שהעסק פחות או יותר בסדר, משכנע את הדוקטור שבעצם זה לא כל כך נורא. וברגע שמשתחררים להבראה, זה סימן שלמעשה... אישור רפואי, שהכול פחות או יותר תקין. ואז אפשר כבר לחזור ליחידה. ואין ברירה אחרת, חייבים לחזור. כי... אם לא אנחנו אז אף אחד לא יעשה את זה. אינני יודע איך להגדיר אותם, אני יודע רק זאת: כשאתה שומע אותם, אתה מתבייש בעורף שנשאר מאחריהם,

כשאתה שומע אותם, אתה מתבייש בעורף שנשאר מאחריהם, שעוסק במיני דברים שכאלה. כאן עוסקים בהכנת ארוחת צוהריים. המפקד אומר: "גועל נפש", ואינך יודע בדיוק למה הוא התכוון. הקצינים נאספו ביוזמתנו על אחד הטנקים,

הקצינים נאספו ביוזמתנו על אחד הטנקים, כדי לספר על כמה תופעות פסיכולוגיות שנתגלו אצל הלוחמים בימי הקרבות. יש לי קצין, הוא לא פה, במקרה,

יש לי קצין, הוא לא פה, במקרה, אני בטוח שהוא בהלם, הוא מתנהג בצורה... מה זה, אדיש לחלוטין לכל מה שקורה. הוא לא אדיש, הוא... כאילו לא עבר עליו שום דבר.

כאילו לא עבר עליו שום דבר. הוא יוצא ב... יושב במוצב קדמי. גם במלחמה, הוא חילץ אותו בכמה מקרים,

גם במלחמה, הוא חילץ אותו בכמה מקרים, זו הייתה התנהגות לא נורמלית, אני חושב. תחת אש, ב... ממש מקום מחורבן מאוד. במארב טילים. הוא ירד אליו למטה... ספר להם מה היה שם. יכול להיות שזה בגלל האופי האישי שלו, לא כל כך בגלל שהוא בהלם, אבל לי באמת קשה לקבוע, לקבוע מה זה בדיוק. בכל אופן, הוא יורד למטה, היתה הפגזה מסביב. הטנק שלי היה תקוע. והבחור, כאילו מתהלך לי באמצע דיזנגוף. לא מזיז לו בכלל. מתחיל לשאול אותי: מה העניינים וזה. ויש הפגזה, אתה צריך לצאת כל רגע, כל רגע שאתה לא זז עם הטנק, אתה יכול לחטוף. גם במשך הקרב, בחור... ככה, אבל אני חושב שזה יותר בגלל האופי שלו.

אבל אני חושב שזה יותר בגלל האופי שלו. הוא היה יעיל? יעיל מאוד. הוא היה 100 אחוז, מצוין במלחמה. -גם בתקופה הזאת? כן, גם עכשיו.

ומה עושים בימי ההפוגה? כותבים מכתב הביתה, או שמשחקים שש בש.

ומה עושים בימי ההפוגה? כותבים מכתב הביתה, או שמשחקים שש בש. משחק מקובל מאוד בארצות צפון אפריקה וגם אצל כוחותינו.

משחק מקובל מאוד בארצות צפון אפריקה וגם אצל כוחותינו. יחד עם זה, הם יעילים, אתה אומר. הם יעילים לגמרי. -באופן מכני, הם עושים את הפעולות שלהם. לא חושבים. -אני משער שהם היו גם בהלם, בזמן שהם תפקדו יותר מטוב. שלום. -אביגיל, את מרגישה... את מפריעה פה.

שלום. -אביגיל, את מרגישה... את מפריעה פה. די, נו, ברצינות, רק את זה אל תעשו. מה נשמע, ירון? ירון. מה העניינים, ירון? מזל. אלוהים ישמור. מה אתה עושה פה? -בואו, תעלו. אפשר? מותר? -אל תגיד לי שברחת שוב. תני לי יד, את כל הידיים שלך. בואי, בואי. בוא'נה זה טנק, זה לא בית זונות. אני לא יודע אם... להבין את המצב.

להבין את המצב. בסדר. שלום. -מה נשמע? חבל לא אתמול. -אה, וזהו... ולא ידענו מאיפה אנחנו מכירים אותך. מה העניינים? תגיד, עוד פעם ברחת מבית חולים. השארת פתק? מספיק, חבר'ה. -יא אללה. ומה עם החתולה שלך? ראיתי את הכלב שלך. הוא שומר בשער, עכשיו בגדוד. כן, ש"ג. המפקדים עושים הכול כדי להעסיק את החבר'ה ולשמור על מסגרת.

המפקדים עושים הכול כדי להעסיק את החבר'ה ולשמור על מסגרת. מחדשים את הידיעות בשימוש בכלי נשק.

מחדשים את הידיעות בשימוש בכלי נשק. יש גם שיעורי ספורט, שיעורים בעזרה ראשונה והכוננות מתמדת.

שיעורים בעזרה ראשונה והכוננות מתמדת. אם אני אתחיל לדבר אני לא אגמור. -תתחיל. יש בעיות, חבר'ה. קודם... כל המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא... אומנם זה לא מלחמה, אבל זה לא קווים מוגדרים. זה לא קו כמו שהיה לנו ב... בששת... בגמר "ששת הימים", שהיה לך מים וזהו. גבול טבעי, בטוח, מבוסס, צבא מצרי מובס. כאן... בעצם הישיבה, הגבולות הם... הצורה של הכניסה הזאת, הסגירה על הארמייה השלישית. הארמייה הראשונה כבר מקדמת לכיוון שלנו. זאת בעיה ראשונה.

זאת בעיה ראשונה. עכשיו השאלה... אמרנו, הצבא המצרי למעשה עוד לא הובס, המלחמה לא נגמרה.

וכל השקט הזה הוא די מתוח. אז יושבים ונהנים מהשמש ומה... מהאווירה. אבל, אף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך וזאת שאלה קשה, לדעתי.

אחר כך התיישבנו ליד אחד הטנקים, כדי לשמוע מה בפי החיילים עצמם. וכך טוען צוות של טנק. אם תשאל אותי, אז אולי אחרי הלילה הראשון הרגשנו עייפים, גם לא ישנו כל הלילה. אבל אחרי זה עם עכשיו פורץ מלחמה... אותו כוח בדיוק כמו שבהתחלה.

גם אני, אני הרגשתי גם כאן. לא מדבר על הכוח הגופני, אני מדבר על הכוח הנפשי. נפשי, הכוח הנפשי. אני חושב שיש כוח להמשיך בדיוק... כאילו מתחילה המלחמה. -אתה יודע שלא צריך להגיד את זה בשביל הטלוויזיה? אני שואל ברצינות. -לא, לא. כן, כן, אני מדבר בכל הרצינות. אני לפחות, מבחינתי, ככה אני מרגיש. אתה מרגיש אותו דבר? -אני מרגיש שאני יותר מאומן. ואם כעת תפרוץ מלחמה, אז אני פשוט אדע הרבה יותר טוב לתפעל את הכלי, כן? פשוט יש לי יותר ניסיון. אבל אני שוב פעם אומר לכם, חבר'ה, השאלה הזו היא חשובה. אני לא רוצה ש... מה שיתקבל זה כאילו אנחנו עושים תעמולה על השריון, על החבר'ה, אני באמת שואל ברצינות. המלחמה הזו, אתה מרגיש היום שהיא לא הורידה את כושר הלחימה שלך? כושר הלחימה, בטח שלא הורידה.

החייל היום, בשיריון, הוא הרבה יותר מאומן. ואם יפרוץ, אני חושב ש... דעה אישית, לא יישאר להם הרבה מה להגיד. בייחוד אחרי שאנחנו מכירים אותם. הרבה יותר. פתחנו את המלחמה הזאת עם טעם מר בפה. איכשהו, תפסו אותנו עם התחתונים למטה, הפתיעו אותנו פשוט.

איכשהו, תפסו אותנו עם התחתונים למטה, הפתיעו אותנו פשוט. אנחנו בטוחים שאת המלחמה... אם תהיה עוד מלחמה, אם נצטרך להמשיך את המלחמה, זאת אומרת, כבר לא יתפסו אותנו ככה. וזה נותן לנו הרגשה התחלתית הרבה הרבה יותר משופרת.

וזה נותן לנו הרגשה התחלתית הרבה הרבה יותר משופרת. אני חושב שיש כאן איזשהו אבסורד, כי אף אחד, אני גם כן חושב בדעה של יוד'לה,

כי אף אחד, אני גם כן חושב בדעה של יוד'לה, אף אחד אצלנו לא... לא... שש אלי קרב, אבל... על ידי המלחמה שאנחנו ננהל פה, אנחנו... אני חושב שנקריב את השלום. וזהו זה. כי אנחנו רואים שיש... -נקרב, אתה מתכוון. נקרב, כן, סליחה. ואנחנו רואים את זה שרק מתי שלוחצים אותם אז הם צועקים: "איי". היה... 15 יום הייתה... היו קרבות, לא כאב להם. ברגע שהתחילו ללחוץ אותם לעבר קהיר,

לא כאב להם. ברגע שהתחילו ללחוץ אותם לעבר קהיר, אז הם פתאום רצו אחרי הפסקת אש. לא צריך להיות חכם גדול, כדי לדעת שאם אתה לוחץ אותם, אז הם רוצים שלום.

אין לנו ברירה, עלינו להיות חזקים. אלה החבר'ה וזוהי ההרגשה ושוב אתה מתבייש בכל מה שנעשה בעורף.

אלה החבר'ה וזוהי ההרגשה ושוב אתה מתבייש בכל מה שנעשה בעורף. ושוב אומר המפקד: "גועל נפש". ואתה שואל אותו למה בדיוק הוא התכוון?