רגעים אנושיים וחברויות קטנות בין אויבים

רגעים אנושיים וחברויות קטנות בין אויבים

2 בפברואר 1974 · דרומית
after_002
19:40 אורך49 פנים21 מוזכרים72 רגעים
צפייה באתר כאן

על הכתבה

חיילים ישראלים ומצרים המוצבים זה מול זה מפתחים ערוצי שיחה וקשרים אישיים קטנים, המסייעים למנוע חיכוכים ולפתור בעיות מקומיות.

במוצבים השונים הפרוסים בתעלה, קלטה עדשת המצלמה הנסתרת שיחות לא רשמיות, רגעים אנושיים וחברויות קטנות שנוצרות בין חיילי צה"ל לחיילים מצרים. כתבתו של חיים גיל מתוך "יומן השבוע"

מפת הכתבה

מי נראה במסך ומתי נאמר כל שם, לאורך 19:40 של הכתבה. לחיצה על כל קטע פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. ירוק: נראה במסך; כחול: נאמר בתמליל.

0:0019:40

מי מופיע בכתבה

מוזכרים בכתבה

רגעים

לחיצה על שעון פותחת את הכתבה באתר כאן מאותה שנייה. מתחת לכל משפט: מי נראה במסך ומה נאמר באותו רגע.

0:00
לפני כחודשיים צילמנו את התמונות האלה באחד המוצבים שמול איסמעיליה. לא שידרנו את התמונות הללו משום שנתבקשנו על ידי חיילינו שלא להרגיז את המצרים. באותם ימים החליפו יריות והפגזות לאורך הקו,
0:11
באותם ימים החליפו יריות והפגזות לאורך הקו, אבל במוצב הזה שבו צולמו התמונות הללו לא היו יריות מאז הפסקת האש ועד היום. היה זה המוצב הראשון שבו החלו לנהל את השיחות בקווים בין אנשינו לאנשיהם. מה שאמרתי לך לפני חודשיים, פחות או יותר,
0:27
מה שאמרתי לך לפני חודשיים, פחות או יותר, התחזקתי בדעותיי שהשיחות האלה, לא הן שיביאו את השלום המיוחל, אבל יש להן משמעות מקומית לפחות, וזה בטוח. מה נקרא משמעות מקומית? שלפעמים אפשר לפתור בעיות של חיכוכים בין שני הכוחות שיושבים אחד קרוב לשני ושעלולה להתפתח אש, על ידי הסבר הגיוני ותקיף אפשר למנוע את האש ולהשיג מה שאתה רוצה יחד עם זה.
1:05
על ידי הסבר הגיוני ותקיף אפשר למנוע את האש ולהשיג מה שאתה רוצה יחד עם זה. השבוע כשחזרנו למוצב,
1:07
מצאנו את מולאזם קוסיימה יוצא אל העמדה הקדמית שלנו,
1:10
מצאנו את מולאזם קוסיימה יוצא אל העמדה הקדמית שלנו, וקורא למוטי, אחד הקצינים שלנו, לבוא ולדבר איתו. אין עניין מיוחד הטעון בירור, אבל קוסיימה רצה לראות את מוטי.
1:18
אבל קוסיימה רצה לראות את מוטי. סגן מוטי לא היה אותה שעה במוצב, אותה שעה היו החבר'ה עסוקים בפירוק המוצב ומולאזם קוסיימה הוא כבר לא אטרקציה גדולה כל כך שבגללה כדאי להפסיק את העבודה. כמה עבודה השקענו בבניית העסק הזה, עכשיו מפרקים את הכול. מה יעשו כאן פלאחים? (שם לא ברור), מה אם היית עושה אם בכפר קיש
1:36
(שם לא ברור), מה אם היית עושה אם בכפר קיש היית בא בחזרה אחרי שהערבים היו? מה? -והיית רואה מקום כזה. ההבדל הוא של(שם לא ברור) היו שוברים את הקומביין, את הדיסק. פה מה שהרסנו זה טוריות. בשבילם זה כמו קומביין ודיסק. -נכון, נכון.
1:56
במוצב אחר עכשיו מתנהלות שיחות עם החיילים המצרים לאורך כל הקו, באים באופן חופשי אלה אלה, מנהלים עסקים קטנים. אתה בפנים? אתה בפנים? מה אתה רוצה? אני אתן לך את המזכרת הזו. תגיד למשפחתך בקהיר, שזו מזכרת ישראלית.
2:20
שזו מזכרת ישראלית. פה במוצב אחר שושן שלנו מימין ומוחמד שלהם משמאל, על השניים הללו עוד נספר. אני אוהב אותך באמת. -גם אני אוהב אותך. תקשיב תביא לי (לא שמיע) - אוקיי, אל תדאג. אני רוצה את הסכין, מצא אותו. -אני אמצא אותו. אני אביא לך את הכל תביא לי את זה -קח עאסם, עאסם.
נאמרשושן
2:50
יש מלא מלא. -יש סוג אחר?
2:53
יש מלא מלא. -יש סוג אחר? פיאסטר אחד, פיאסטר אחד, כן? -כן. מה? תוכל לתת לי סיגריה? מי סיגריות כאן? תן לו סיגריות. להתראות חברה.
3:12
רק אל תסגור את העמדה.
3:15
רק אל תסגור את העמדה. אפשר לסגור. -אז תרים, תרים טיפה. מפרקים אם כן את העמדה ומדברים על משחק הכדורגל שתכננו עם המצרים להיום. לא, הקפטן שלהם לא רוצה (לא ברור)
3:31
(לא ברור - אנגלית?) -כן. (לא ברור) אה. אתה מחכה עכשיו, אה?
3:42
יש לו מישהי נחמדה, אשתו נחמדה מאוד. כן. מחר (בערב?) (אני אתקשר אליה?) אבל עכשיו... (לא ברור) (לא ברור) תספר לו על החפלה שנעשה כאן לפני שנעזוב. אשתי? -לא, ביחד, לא עם אשתך. תספר לאיש הזה מה נעשה, יעני חפלה. -אוקיי. אתם תביאו משהו לאכול, אנחנו נביא...
4:27
אתם תביאו משהו לאכול, אנחנו נביא... אתה (ערבית?) ויסקי? -עכשיו? לא עכשיו, בחפלה. -אוקיי. אוקיי? אתה שותה ויסקי? -כן. בירה? -וחשיש. אסור, אסור. יש לו אישה חתיכה.
4:42
יש לו אישה חתיכה. דיילת, לא, ראיתי. -דיילת? דיילת. היא עובדת במטוס? -כן.
4:51
ובין העצים בפרדס נפגשים טוראים משלנו ושלהם. כאן סמי מקהיר כותב הקדשה על כובעו ונותן את הכובע במתנה לעוזי. תודה רבה.
נאמרסמי
5:05
תודה רבה. קח.
5:16
ותגיד לעלי ש(לא ברור) אמר שאני מודה לו מאוד על העוגה ועל הליקר, זה היה טוב מאוד. אתה יודע שעלי נתן לי מתנה. עוגה, עוגה גדולה, וליקר. ואני מודה לו מאוד. אבל אני מאוד כועס שהוא לא בא לבקר אותי. הוא עסוק. -בטח עסוק, עסוק, אתה יודע...
5:40
הוא עסוק. -בטח עסוק, עסוק, אתה יודע... ובפרדס מבקשים בינתיים המצרים מהחבר'ה שלנו שיקטפו להם קצת תפוזים, בצד שלהם כבר לא נותרו תפוזים על העצים. מה שלומך? -מה שלומך? כאן. -להפחית? כאן. להפחית? -להפחית טוב, שלום. -שלום. שלום. -איפה מלחם? מה? איפה מלחם? מנחם, איפה מנחם? -מנחם? אולי בחופש. חזר הביתה.
6:20
האווזים נמצאים שם? -מה? האווזים שם? -לא. נעבור עכשיו למוצב של שושן, דוד שושן. החבר'ה הולכים לתפוס אווזים לחפלה המשותפת שתוכננה בשיתוף עם הצד המצרי. ההסכם בעניין זה קובע: אנחנו נביא את המזון, הם יבשלו אותו.
6:39
אנחנו נביא את המזון, הם יבשלו אותו. המסיבה עצמה תתקיים על פי ההסכם באוהל האו"ם.
6:57
לקופסה, לקופסה. תביא אותם הנה, תביא אותם הנה. תביא אותו לקופסה, תביא אותו לקופסה.
7:20
תביא אותו, תביא אותו, תביא אותו. זרוק אותו, זרוק אותו. לא, הוא יעוף, הוא יעוף, הוא יעוף. כאן צריך להציג את שושן שהוא המייצג את כוחותינו במגעים עם כוחותיהם, הדיפלומט הבכיר כאן, גם בגלל שליטתו בערבית וגם בגלל אישיותו המיוחדת. יאללה, כנס כבר. מספיק? -יאללה, מספיק, כמה אתם רוצים? כמה יש פה? -שניים... יש פה בערך עשרה.
נאמרשושן
8:05
כמה יש פה? -שניים... יש פה בערך עשרה. לערבים. -יאללה, בוא, נו.
8:08
לערבים. -יאללה, בוא, נו. טוב, הולכים למסור לערבים את הציד המוצלח והחפלה תהיה לא נורמלית.
8:30
הפגישות עצמן מתקיימות בשדה הפתוח שבין שני המוצבים. ממול אנחנו רואים את המצרים מסתכלים בנוף. במרכז אוהל האו"ם וחייל או"ם שבעמדה. בקצה הימני של השדה מנהלים חבר'ה משלנו ומשלהם משא ומתן בעניין לא ברור ואנשי האו"ם מצטלמים עם כוחותינו, שתהיה מזכרת מהימים היפים ההם.
8:51
בשטח הזה מביאים הבחורים את הבשר שאורגן בעמל כה רב לחפלה המשותפת. בראש הולך שושן.
נאמרשושן
8:59
בראש הולך שושן. מוחמד! אחריו הולך ובא ארגז הברווזים. עמדו, עמדו שם. מוחמד! איפה אתה? ממול מופיע ובא שוויש מוחמד, כאן הדיפלומט הבכיר של הצד השני.
9:29
ממול מופיע ובא שוויש מוחמד, כאן הדיפלומט הבכיר של הצד השני. פגישה בחסות האו"ם, אם תרצו. (ערבית) (ערבית) (ערבית)
9:50
מי זה? -ברבר. זה הוא אתה הולך? אני רוצה לדבר איתך. בוא..בוא. אני רוצה לדבר איתך כדי... אביא לך את הסכין. מה? תגיד לי מתי. מחר? מחר תביא לי את הסכין? אני הולך איתם. אני הולך איתם, אני. תקשיב, הוא בא איתנו -שכחתי, שכחתי תבוא איתנו...אתה אסיר -שאבוא איתכם? תקשיב תקשיב, אתה תביא לי דברים מצריים? -אתה אסיר
10:35
תקשיב תקשיב, אתה תביא לי דברים מצריים? -אתה אסיר תה תביא לי דברים מצריים? הנא.
10:45
הנא. מה? -תן לו לבוא, אני רוצה לראות את כולכם. אני רוצה לראות אותכם. מי זה מה שמו? -החבר שלי. סייד. -סייד? תקרא לו.
11:01
מחר משחקים כדורגל? -מחר נשחק כדורגל כולם ישחקו, תקשיב -ולאחר מכן המסיבה בשעה 12 או 10 המסיבה בעשר, נביא משקאות ואוכל והכל, ולאר מכן תביאו...
11:23
והכל, ולאר מכן תביאו... ובינתיים, תהיה מסיבה עם המצרים או לא תהיה, במוצבים החלו הבחורים בסדרה ארוכה של מסיבות סיום.
11:34
במוצבים החלו הבחורים בסדרה ארוכה של מסיבות סיום. כאן אנחנו רואים את המועדון שבנו החבר'ה ושהם קראו לו 'קזינו מחדל',
11:38
כאן אנחנו רואים את המועדון שבנו החבר'ה ושהם קראו לו 'קזינו מחדל', קזינו שלא היה מבייש שום מועדון לילה בתל אביב.
11:42
קזינו שלא היה מבייש שום מועדון לילה בתל אביב. אפשר עוד לומר כי מי שלא השתתף באותה מסיבה לא ראה שמחת מחדל מימיו.
11:49
על הקיר תמונתה של בעלת הבית החסודה.
11:55
יש גם תעודה המוכיחה כי בעליה הוא אלוף איסמעיליה בהיאבקות חופשית.
11:59
יש גם תעודה המוכיחה כי בעליה הוא אלוף איסמעיליה בהיאבקות חופשית. יש גם תמונה של בעל הבית המשקיף על הכול בחגיגיות מרובה.
12:08
וגם נאצר, שוודאי לא העלה בחלום מחלומותיו סיטואציות כאלה באיסמעיליה.
12:13
וגם נאצר, שוודאי לא העלה בחלום מחלומותיו סיטואציות כאלה באיסמעיליה.
12:17
אוקיי, אתה כותב כאן. אבל באותיות גדולות, אוקיי? -כן. מה השם המלא שלך? הפירמידות, -כן, כן, אני יודע... הספינקס... -קהיר. זה קהיר? -קהיר.
12:33
זה קהיר? -קהיר. אתה מכיר את הספינקס? -בטח. אתה יודע במה אני מתעסק? אני מתעסק עם משאיות.
12:44
אתה יודע במה אני מתעסק? אני מתעסק עם משאיות. אתה יודע מה זה משאיות? אני לא יודע... -משאיות. מכונית, מכונית. -מכוניות, מכוניות גדולות. מלא מלא מכוניות -מכוניות כן, נכון מכוניות גדולות. איך קוראים לך? עמי ליפשיץ. -עמי ליפשיץ. 50, זה המספר... זה הרחוב, רחוב טאגור. -כן. רחוב טאגור זה כאילו... חמוד..שם הרחוב. -כן, כן. ו-50 זה המספר רחוב טאגור. ותל אביב, תל אביב, אתה יודע מה זה תל אביב.
13:29
ותל אביב, תל אביב, אתה יודע מה זה תל אביב.
13:31
מוחמד, מחמוד. מח... -או, יו, די. או, יו, די. סעיד. 60 (לא ברור), קהיר. -כן. אוקיי. אני אכתוב לך, אתה תכתוב לי. אבל איך תוכל לשלוח לי מכתב? חבר בצרפת. -אתה תכתוב ראשון. אני תכתוב ראשון, אני אשלח את זה לחבר שלי בארה"ב, אני אגיד לו לשים את זה במעטפה חדשה, לשלוח את זה לקהיר. -כן. כן. ואיך תוכל לשלוח לי? יש לך חברים בחו"ל? מצרים. -מצרים? -מצרים. מישהו יחשוב שאנחנו מרגלים. תגיד לו מה זה מרגלים.
14:02
תגיד לו מה זה מרגלים. אתה יודע מתי אנחנו עוזבים. כן, אני יודע שאני צריך לשלוח לך מכתב ולבקר בקהיר ויהיה שלום. -אתה זוכר. ואני צריך גם לבקר בתל אביב. אוקיי, אני אקח אותך למועדוני לילה בתל אביב, יהיה כיף, אה? כל טוב. שלום, שלום. יהיו לך גלויות? מחר? לא? עם תמונות. אני אשתדל. -אה, אוקיי, אוקיי.
14:46
ויום אחד החל לרדת גשם והבחורים תפסו מחסה.
נאמרשושה
15:00
חשבנו שפה לא יורדים גשמים. עכשיו הכול רטוב, קר ועצוב, אם תרצו.
נאמרשושה
15:14
וביום כזה יורד שושן עם אחד מבחורינו אל שטח ההפקר שבין שני המוצבים.
15:26
למה מוריד שושן שולחן אל שטח ההפקר שבין שני המוצבים שלנו ושלהם? טוב היה לו יכולנו להציב את השולחן במרכז השדה ולקיים כאן בקו שיחות שלום. אלא ששיחות שלום צריכות להתנהל, כך אומרים, בז'נבה, לא כאן. עכשיו צריך להביא כמה ארגזים, לשים פה ארגז, שם ארגז. מה? יש ארגזים? אתה יודע איפה יש ארגזים? אה? בוא נביא ארגזים משם.
נאמרשושן
16:06
בין כה וכה מעורר השולחן של שושן את תשומת ליבם של המצרים היוצאים מן העמדות להשקיף על המראה המיוחד הזה.
נאמרשושן
16:13
היוצאים מן העמדות להשקיף על המראה המיוחד הזה. עכשיו, כפי שכולנו רואים, מביא שושן לשטח שני כיסאות. לשם מה מביא שושן לשטח שני כיסאות? ודאי כדי להציב את שני הכיסאות משני צדדיו של השולחן.
נאמרשושן
16:26
מימין מנהלים אנשינו שיחות של שטות עם אנשי האו"ם. החברה שלי. -היא נראית טוב מאוד, אה? לא שלך... -זה הבית שלי. תראה לי. אבל השאלה מי יותר נחמד הדוקטור או אתה?...קשה להגיד
16:39
תראה לי. אבל השאלה מי יותר נחמד הדוקטור או אתה?...קשה להגיד
16:45
תראה לי. אבל השאלה מי יותר נחמד הדוקטור או אתה?...קשה להגיד מבין העצים יוצא לפתע שוויש מוחמד ועמו חייל נוסף לא מוכר. מתברר, אם כן, שכל המהומה הייתה לצורך משחק שש בש. דורגי (פעמיים ארבע). -מה? דורגי, זה פעמיים ארבע. שלושה -רק עוד קצת. אבל שוויש מוחמד לא רוצה לשחק, גורר עמו את החבר שמגלה דווקא סקרנות גדולה. "זה לא בשבילנו", אומר שוויש מוחמד. דווקא בשביל אנשי האו"ם יש כאן אטרקציה,
17:18
דווקא בשביל אנשי האו"ם יש כאן אטרקציה, ואין צורך לומר שסקרנות עצומה מגלים המצרים שנשארו מאחור ואסור להם להתקרב לכאן.
17:25
מגלים המצרים שנשארו מאחור ואסור להם להתקרב לכאן. אתה איש (לא ברור) (לא ברור) 12, זה 11:30 עכשיו. -11:30 עכשיו אתן לך קילו פטרה ותתן לי טיים טיים או רויאל. -לא משנה, אפשר שניהם. בסדר ססדר (לא ברור) אם מצאת תן לי אחת.
נאמרמגלית
17:56
אם מצאת תן לי אחת. ועכשיו מסביר לנו שוויש מוחמד למה לא רצה לשחק שש בש. "אתם מצלמים", אמר לנו, "אני בטוח שאתם מביאים פה מצלמה ורוצים לצלם אותי משחק שש בש. ככה לא עושים. אותי לא תסדרו, חביבי, יש לי מוח".
18:12
בין כה וכה נשאר השולחן ריק, ואחר כך התבטלה גם החפלה שצריכה הייתה להתקיים באוהל האו"ם.
18:19
שלום. מה נשמע? -אני בסדר, ואתה? (לא ברור) -מוחמד עזב שוב, כי הוא חשב ש(לא ברור) מצלם. מי? -מי זה? -דנצ'י! מה? -אידיוט. מה אני אמרתי לך, מטומטם שכמוך?
18:34
מה אני אמרתי לך, מטומטם שכמוך? הוא ראה את זה, הוא עזב בגלל זה, אתה לא יודע?
18:40
הוא התעצבן בגלל שחייל טיפש (אנגלית) צילם כאן תמונות. מה אפשר לעשות, אין חפלה, אחרי כל ההכנות ולמרות כל ההכנות. חוזרים למוצב. איזו מנטליות יש להם.
19:01
נשאר אם כן השולחן ריק בשטח ההפקר שבין כוחותינו לכוחותיהם. אם כן, אין שש בש, אין חפלה, וגם אין שלום, לדאבון לבב.
19:13
שיחות או לא שיחות, להמשיך בשמירה צריך כאילו לא היו שיחות מעולם. המסיבה לא התקיימה, והמצרים אכלו ודאי את הברווזים לבדם, שיהיו בריאים.